דיין (הלכה) – הבדלי גרסאות

נוספו 4 בתים ,  לפני 10 חודשים
מ
הוספת קישור לייבום
מ (הוספת קישור לישיבה גבוהה)
מ (הוספת קישור לייבום)
המקור למינוי דיינים בעם ישראל: "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק" ({{תנ"ך|דברים|טז|יח}}}). בהמשך מינה משה שבעים זקנים לשמש ב[[סנהדרין]] הראשונה ששפטה את עם ישראל. בתקופת [[ספר שופטים|השופטים]] שלאחר [[יציאת מצרים]] וקודם ל[[ממלכת ישראל המאוחדת]] שימשו חלק מהשופטים כדיינים, בנוסף להיותם מנהיגי העם (תפקיד זה כתוב במפורש אצל [[דבורה הנביאה]]). לסנהדרין הוכפפו בתי דין קטנים יותר של 23 דיינים (סנהדרין קטנה) שהוסמכו לפסוק במרבית התחומים ובתי דין קטנים יותר שיכלו לדון בעיקר ב[[דיני ממונות]].
 
מעיקר הדין, דיין הוא רק מי שקבל [[סמיכת זקנים]], אולם, חכמים התירו לדיינים שאינם סמוכים לדון בדיני ממונות נפוצים במיוחד. עם ביטול הסנהדרין בזמנו של [[רבן גמליאל השישי]] והתבטלות הסמיכה, לא נותרו דיינים סמוכים היכולים לדון [[דיני קנסות]] ו[[דיני נפשות]]. כיום מוסמכים דיינים לדון רק בדיני הממונות הנפוצים (הלוואות, פיקדונות, גזלות, וכדומה, אבל לא דיני קנסות), דיני אישות (נישואין, גירושין, [[ייבום]], עגינות וכדומה) וקבלת עדים. סמכות זו נשאבת מהגדרת "שליחותייהו קעבדינן" ([[ארמית]]: אנו עושים שליחותם [=של החכמים הסמוכים]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|פד|ב}}}}) ומוגבלת לנושאים יום-יומיים בסיסיים. אף על פי שלדיינים שאינם סמוכים בימינו עדיין יש כוח לדון בדברים מסוימים, מבחינה מעשית הם לא מיישמים זאת בכל התחומים.
 
==מינוי דיינים==
21,916

עריכות