|
|
|
האסלאם הגיע לארץ ישראל בתקופת השלטון הערבי הקדום בארץ שנמשך כ-450 שנה, משנת 640 עד 1099. החל משנת 634 ניהל הצבא הערבי-מוסלמי קרבות עם הצבא הנוצרי-ביזנטי של [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|האימפריה הביזנטית]] ששלטה בארץ ישראל. הצבא הערבי-מוסלמי שפלש לארץ היה מורכב משבטים בדואים שהגיעו מסוריה וחדרו לעמק הירדן, ושבטים שהגיעו מ[[חג'אז]] והתקדמו לעבר חוף הים. בשנת 641 הכריעו הערבים את החילות הביזנטיים והשתלטו על הארץ.
[[אסלאמיזציה|האיסלמיזציה]] של אוכלוסיית הארץ התרחשה בשלבים: תחת שלטון [[בית אומיה|בית אומייה]] (750-640640–750) ננקטת מדיניות של שיערוב בארץ ישראל שמטרתה החדרת התרבות והשפה הערבית בקרב האוכלוסייה במקום התרבות היוונית-נוצרית, אך לא פעלו לאיסלום האוכלוסייה. בתקופת השלטון [[בית עבאס|העבאסי]] (942-750750–942) התחזקה הקנאות הדתית והחלה אכיפה קפדנית יותר של "[[תנאי עומר]]", מערכת התקנות נגד הלא-מוסלמים. המדיניות שמה דגש על הזהות המוסלמית ולא על הזהות הערבית. בתקופת [[השושלת הפאטמית|השושלת הפאטימית]] (1099-942942–1099) נגזרו גזרות שמד נגד הלא-מוסלמים ורבים היגרו או המירו את דתם. בקרב הנוצרים הגיעה ההתאסלמות לכ-50% ובקרב היהודים לא הייתה תופעה של התאסלמות אלא במקרים בודדים משיקולים תועלתיים. התאסלמות קבוצתית רחבה אירעה רק בקרב העדה השומרונית.{{הערה|שם=הערה מספר 25447151:0|{{צ-ספר|מחבר=רבקה שפק-ליסק|שם=מתי ואיך היגרו הערבים והמוסלמים לארץ ישראל. מהכיבוש הערבי עד מלחמת העולם הראשונה (1914-640)|מקום הוצאה=ראשון לציון|שנת הוצאה=2018|מו"ל=ידיעות ספרים}}}}
==== [[ממלכת ירושלים|התקופה הצלבנית]] (מאות 12–13) ====
|
