ד'ימי – הבדלי גרסאות

[[אבו יוסף|אבו יוסף אלאנצארי]] בספרו "כתאב אלח'ראג'" כתב כי בני החסות הם בני החסות של הנביא עצמו, ותפקידו של ה[[ח'ליפה|ח'ליף]] הוא לדאוג לשלומם בהתאם לזכויותיהם תחת תנאי עומר ( שלא ייעשקו, ייפגעו ושלא ייגבה מהם מס מעל יכולותיהם ובניגוד למותר). במכתב שהעלה על-פי המסורת [[עומר בן אל-ח'טאב]] לאחד מנציביו, [[אבו עוביידה בן אל-ג'ראח]], כתב כי יש להשאיר את האדמות בידי התושבים הכבושים, אלו הנמנים בין עמי הספר, ולתת להם לעבדן. שכן הם בקיאים בעבודות אלו יותר, וכי יש רק לקחת מהם מס כזה שהם יוכלו לשאת בו כשהמס יתחלק בין המוסלמים. הוא מבקש לא לראות בלא-מוסלמים כשלל ולקחת אותם כעבדים, כי במקרה הזה לא יישאר דבר ואיש להרוויח מעמלו למוסלמים בדורות הבאים. ואילו אם ישאירו אותם דורות שלמים המוסלמים ייהנו מעמלם. לאור זאת יש למנוע את לקיחתם כעבדים, את עשיקתם, שדידתם או פגיעה ברכושם. אלא רק לפי המותר, תוך הקפדת השמירה על התנאים שניתנו להם.{{הערה|שם=לצרוס}}