דיין (הלכה) – הבדלי גרסאות

על פי ה[[תוספתא]] ודברי [[אביי]] המובאים בגמרא{{הערה|{{בבלי|בכורות|כט|ב}}}}, ההיתר ליטול שכר כפועל, הוא כ"פועל בטל של אותה מלאכה". [[רבנו חננאל]] ביאר שהכוונה למדרגת שכר של פועל [[אבטלה|מובטל]], שמוכן לעבוד אפילו תמורת תשלום נמוך יחסית. [[רש"י]] פירש שהכוונה ל'[[שכר בטלה]]', דהיינו התשלום שהיה דורש אדם תמורת ביטולו ממלאכתו למשך הזמן שהקדיש לדיינות. במידה ועבודתו קלה פיזית (כדוגמתכמו עיסוק ב[[אבן חן|אבני חן]]), [[שכר בטלה|שכר הבטלה]] שידרוש יהיה קרוב לשכר שהיה משתכר מהמלאכה, ומאידך אם הוא עוסק בעבודה פיזית קשה (כדוגמתכמו [[נגר]]), יהיה מוכן להסתפק בתשלום נמוך בשביל להשתחרר ממנה. מדברי [[תוספות]]{{הערה|תוספות ד"ה מה אני בחנם, על {{תלמוד בבלי|בכורות|כט|א}}}} עולה שדיין קבוע שכלל אין לו מלאכה, רשאי ליטול שכר עבור אובדן האפשרות להתפרנס באופן אחר. בעקבות כך נכתב בטור וב[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|רמו|ה}}}} שהמנהג הרווח בכל ישראל הוא, שישנה קופה ציבורית שממנה מתפרנסים הדיינים.{{הערה|"[http://www.etzion.org.il/he/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%A3-%D7%A7%D7%94-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%9C-%D7%A9%D7%9B%D7%A8-%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%9F הנוטל שכר לדון], באתר בית המדרש הווירטואלי של [[ישיבת הר עציון]]}}

עד [[1977]] הייתה משכורתם של הדיינים בבתי הדין הרבניים נמוכה ממשכורת השופטים, אך אז הוחלט להגדיר את הדיינים כ'צמודי שופטים', ששכרם הוא הגבוה ביותר מכל מגזרי עובדי המדינה בישראל. נכון ל-[[2015]] שכר היסוד של דיין מתחיל הוא כ-25 אלף ש"ח, כאשר ישנה תוספת לדיינים ותיקים, אבות בית דין וחברי [[בית הדין הרבני הגדול]], ששכר היסוד שלהם מגיע עד לכ-35 אלף ש"ח{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_word/Law06/tak-7486.pdf קובץ התקנות 7486 מינואר 2015], אתר 'נבו'}} בנוסף לשכר היסוד זוכים דיינים לתוספות [[ותק]], [[תוספת יוקר]] והטבות ייחודיות נוספות הניתנות לדיינים ושופטים, כדוגמתכמו [[החזר הוצאות]] [[טלפון]], וזאת מכח חוק החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, תשמ"א-1981{{הערה|[https://www.nevo.co.il/Law_word/law01/055_041.doc חוק החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, תשמ"א-1981], אתר 'נבו'}}.