יעקב ישראל דה האן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 41:
דה האן העמיד את כישוריו לרשות העדה החרדית. הוא [[תרגום|תרגם]] את תזכיריה ואת תזכירי [[אגודת ישראל]] (שהייתה אז קשורה אליה) ל[[אנגלית]] והושיט לאגודה [[ייעוץ משפטי]]. במשך הזמן הפך למנהל המדיני הרשמי של האגודה, וזאת [[פרו בונו|ללא כל תמורה]]. דה האן היה דמות יוצאת דופן בסביבתו, אירופאי משכיל ומודרני בלב העדה החרדית. דה האן העריץ את רבה של ירושלים [[יוסף חיים זוננפלד]], שבברכתו פעל, ועד מהרה הפך לסמן קיצוני בחוגי החרדים.
הוא נאבק במרץ, ובביטויים קשים כנגד ה[[היישוב|יישוב]] הציוני המאורגן, והחשיבם כ"אנשים מסוכנים, שבגלל שאיפותיהם יעוררו את הערבים כנגדנו"{{הערה|דה-האן, ראה '''הקדוש רבי יעקב ישראל דה-האן הי"ד''' - הרצח הציוני הראשון בארץ ישראל, עורכים: צבי משי-זהב ויהודה משי-זהב, ירושלים תשמ"ו, עמ' 66.}}, והאשימם בכל תגובות הזעם והתוקפנות של הערבים. הוא השווה את התנהגות הציונים כלפי הערבים להתנהגותם של האנטישמיים כלפי היהודים{{הערה|'''הקדוש רבי יעקב ישראל דה-האן הי"ד''' - הרצח הציוני הראשון בארץ ישראל, עורכים: צבי משי-זהב ויהודה משי-זהב, ירושלים תשמ"ו, עמ' 148.}}. הוא ניצל את קשריו הדיפלומטיים והאישיים למטרה זו, עם פרסומים בעיתונות האירופאית הכללית, כגון: ב
הוא פתח במסע נגד ה[[מס]]ים ש[[הנציב העליון]] אישר לוועד העיר של יהודי ירושלים לגבותם, ופעל לביטול [[המנדט הבריטי]] על ארץ ישראל. הוא ניהל מאבק עיקש נגד הרב הראשי, הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], והגיש נגדו תלונות ו[[תביעה (משפט בישראל)|תביעות משפטיות]] תכופות, בניהן תביעה באשמת זיוף תעודה שבגינה נאלץ דה האן לשלם הוצאות בית משפט ושכר טרחת עורכי-דין{{הערה|'''דה האן : הרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל''', עורכים שלמה נקדימון, שאול מייזליש, תל אביב 1985, 103-102.}}. במשפט תביעה שהתנהל עם שופט שנחשב בעניו כציוני, הוא הפנה אליו עורף, לעג וקילס, ואף החליף כל פעם את השפה (אנגלית, ערבית ועברית){{הערה|'''הקדוש רבי יעקב ישראל דה-האן הי"ד''' - הרצח הציוני הראשון בארץ ישראל, עורכים: צבי משי-זהב ויהודה משי-זהב, ירושלים תשמ"ו, עמ' 296.}}. מתנגדיו האשימוהו גם שפעל על מנת לסכסך בין [[היישוב היהודי]] לבין הערבים.
דה האן הרכיב משלחת חרדית בראשות הרב זוננפלד שיצאה ב-[[23 ביוני]] [[1923]] ל[[ירדן|עבר הירדן]], להתייצב בפני ה[[אמיר]] עבדאללה (לימים [[המלך עבדאללה הראשון]] מירדן), ולהיפגש עם אביו של עבדאללה, [[חוסיין בן עלי]], שביקר אז בעבר הירדן. המשלחת הייתה משקל-נגד למשלחת ציונית בראשות הקולונל [[פרדריק קיש]] שיצאה להיפגש עם אנשי [[השושלת ההאשמית]]. הוא השתתף בכל הפגישות והארוחות הרשמיות, כולל לסעוד עם הנציב העליון [[הרברט סמואל]]
במאי 1923 קיבל מכתב איום על חייו, בו נאמר כי עליו לעזוב את ארץ ישראל עד 24 במאי.
|