שמעון אפלבאום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
בשנת [[1948]] קיבל תואר בוגר (B. Litt.{{כ|ימינה=כן}}) מ[[אוניברסיטת אוקספורד]],{{הערה|שם=Hebrew University}} וב-[[1951]] קיבל ממנה תואר [[דוקטור]]. [[דיסרטציה|עבודתו]] עסקה ב[[חקלאות]] ב[[בריטניה (פרובינקיה רומית)|בריטניה הרומית]] (''Agriculture in Roman Britain'').
 
הוא החל לנהל [[חפירה ארכאולוגית]] ב[[תמנע]], ובשנים [[1955]]–[[1956]] שימש [[עמית מחקר]] לארכאולוגיה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] היה חבר ב[[שורת המתנדבים]], שלימדה ב[[מעברות]] ונאבקה ב[[השוק השחור|שוק השחור]]. הקבוצה חשפה את מעורבותו ב[[שחיתות]] של סגן [[מפכ"ל המשטרה]], [[עמוס בן-גוריון]], בנו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[דוד בן-גוריון]]; כתוצאה מכך נתבעה הקבוצה על [[הוצאת דיבה]] ([[19561957]]). בתקופה הזו אולץ אפלבאום לעזוב את קיבוץ כפר בלום, הועבר מהחפירה בתמנע ונאלץ לעזוב את האוניברסיטה העברית.
 
ב-[[1961]]–[[1962]] היה אחראי על חפירת תיאטרון [[בית שאן]], שנחשבה לחפירה הקלאסית הגדולה בארץ באותה תקופה. ב-[[1965]] ייסד עם פרופ' [[מרדכי גיחון]] את החוג לארכאולוגיה קלאסית ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. במהלך [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] ניהל את חוליית הסקר של מערב [[השומרון]], וחקר את היקפו של [[מרד בר כוכבא]] ואת [[דרכים רומיות בארץ ישראל|הדרכים הרומאיות בארץ ישראל]]. כיהן כ[[פרופסור]] בחוג ל[[היסטוריה של עם ישראל]] ובבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, עד פרישתו ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] כ[[פרופסור אמריטוס]].