חיים מאיר הגר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ביוגרפיה: קישורים פנימיים |
מ ←ביוגרפיה: קישורים פנימיים |
||
שורה 37:
==ביוגרפיה==
נולד לרבי [[ישראל הגר (אהבת ישראל)|ישראל הגר]] האדמו"ר מוויז'ניץ בעיירה [[ויז'ניץ (עיירה)|ויז'ניץ]] שב[[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] (כיום ב[[אוקראינה]]). נקרא חיים מאיר על שם סבו רבי [[חיים הגר (קוסוב)|חיים]] מ[[קוסוב]] (התורת חיים) וסבו רבי [[מאיר הורוביץ|מאיר מדז'יקוב]]. בשנת [[תרס"ה]] נישא למרגלית (מרגליא{{הערה|שמה המדויק נתון לוויכוח בין בניה: רבי [[משה יהושע הגר|משה יהושע]] טען ששמה מרגלית, ורבי [[מרדכי הגר|מרדכי]] טען ששמה מרגליא.}}) בתו של רבי [[זאב טברסקי|זאב]] מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]]. לאחר חתונתו התגורר ליד חמיו, אך לאחר תקופה קצרה חזר לוויז'ניץ עקב געגועיו ל[[טיש]] של אביו. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] עקר עם אביו ל[[אוראדיה|גרויסוורדיין (אוראדיה)]] שברומניה.
[[קובץ:Vizhnitz Rabbi memorial plaque in Bnei Brak.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[לוחית זיכרון]] ליד בית מגוריו של הרב חיים מאיר הגר ברחוב אהבת שלום 13 בבני ברק]]
בשנת [[ה'תרצ"ו]] ([[1936]]) אחר פטירת אביו, הוכתר לממלא מקומו כאדמו"ר מוויז'ניץ בעיר גרויסוורדיין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הורע מצבם של [[יהודי הונגריה]] והאדמו"ר היה פעיל בהסתרתם של צעירים רבים שנלקחו ל[[שירות העבודה (הונגריה)|עבודות כפייה בצבא ההונגרי]]. מספר חודשים טרם פלישת הנאצים ל[[הונגריה]] הגה תוכנית להברחת יהודים מהעיר גרויסוורדיין לרומניה מתוך הבנה שמצבם הטוב יחסית, של יהודי הונגריה, זמני בלבד, אך התוכנית לא יצאה לבסוף אל הפועל. עם פלישת הנאצים להונגריה בשנת ה'תש"ד ([[1944]]), הועבר עם יהודי גרויסוורדיין ל[[גטו]]. בתו שבע ברכה הצליחה לסדר לו אישור ליציאה למחנה עבודה קטן של הצבא ההונגרי בכפר קטן בשם שואו-ווהארהג'י. האדמו"ר ביקש להימנע מעבודה בשבת והוא פצע את עצמו וכך הצליח לשכנע את הקצינים ההונגרים שיאפשרו לו להיות בשבת בכפר יחד עם חתנו רבי [[יהודה הורוויץ מדז'יקוב]] ושני חסידים שגם הם פצעו את עצמם. בשבת שולחו אסירי המחנה הקטן לאושוויץ. האדמו"ר ושלושת מלוויו ניצלו את שהותם בכפר, והצליחו לברוח ברגל לגבול עם רומניה עם חסיד נוסף.
| |||