רבי חנינא בן תרדיון – הבדלי גרסאות

מ
עיצוב
מ (עיצוב)
 
{{אישיות רבנית
[[קובץ:Hanina22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמותו של רבי חנינא בן תרדיון מוצא להורג ביצירתו של ה[[אמן (אמנות)|אמן]] [[בנו אלקן|בֶּנוֹ אֶלְקָן]] - [[מנורת הכנסת]]]]
| תמונה = Hanina22.jpg
| כיתוב = רבי חנינא בן תרדיון מוצא להורג, מתוך [[מנורת הכנסת]] של [[בנו אלקן]]
| מקום פעילות = [[ארץ ישראל]]
| השתייכות = דור שלישי ל[[תנאים]]
| בני דורו = [[רבי חלפתא]]
}}
 
'''רבי חנינא בן תרדיון''' היה מחשובי ה[[תנאים]] בדור [[מרד בר כוכבא]] ולאחריו, אחד מ[[עשרת הרוגי מלכות]] ואביה של [[ברוריה]]. במקורות [[חז"ל]] שמו מופיע בגרסאות שונות: "חנינה", "חנניא" או "חנניה".
 
==חייו==
{{להשלים|נושא=יהדות}}
שימש כ[[ראש ישיבה]] בסיכני,ב[[סכנין (מזוההיישוב עם [[עתיק)|סכנין]]) והיה חברו של [[רבי חלפתא]]. ב[[תלמוד]] הוא מתואר כ[[גבאי צדקה]] נאמן, עד כדי כך שהפך לסמל של [[צדק (מוסר)|יושר]] ו[[חוכמה]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רבי [[אליעזר בן יעקב]] אומר לא יתן אדם פרוטה לארנקי של [[צדקה (יהדות)|צדקה]] אלא אם כן [[גבאי צדקה|ממונה]] עליה כרבי חנניה בן תרדיון.|מקור={{בבלי|בבא בתרא|י|ב}}}}
 
== הוצאתו להורג ==
בזמן [[גזירות אדריאנוס|גזרות הרומאים]] שאסרו על [[לימוד תורה|לימוד התורה]], לא הסכים רבי חנינא ללמד בסתר, אלא לימד תורה בגלוי ונתפס. וב[[כ"ז בסיוון]] [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] ב[[שרפה]] על ידי השלטון הרומי כאחד מ[[עשרה הרוגי מלכות]]{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|יח|א}}; [[ארבעה טורים|טור]], [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] [[s:טור אורח חיים תקפ|סימן תקפ]]}}.
 
הגמרא מתארת כי גופו נעטף בזמורות [[עץ (חומר גלם)|עץ]] והוא נשרף יחד עם [[ספר תורה|ספר התורה]] בו למד. כדי להאריך את [[עינויים|ייסוריו]], הניחו הרומאים על ליבו גיזי [[צמר]] ספוגים ב[[מים]], ובכך מנעו את מותו המהיר. לקריאת תלמידיו כי יפתח את פיו כדי למות מהר יותר, אמר: "{{ציטוטון|מי שנתן נשמתי לי הוא יטלה ממני"}}. לתלמידיו סיפר שהוא רואה {{הדגשה|גווילין נשרפין ואותיות פורחות}} ([[קלף (יהדות)|קלף]] נשרף והאותיות הכתובות בו אינן נמחקות, אלא פורחות; רמז לו עצמו; השרפה כילתה את הגוף, אך התוכן נשאר לנצח). ה[[תלייה|תליין]] שהתפעל מגדלות נפשו של רבי חנינא שאל אותו אם יביאו לחיי [[עולם הבא]] אם יסלק את ספוגי הצמר מעל לבו. רבי חנינא השיבו לחיוב, ואף [[שבועה (יהדות)|נשבע]] לבקשתו. התליין הגדיל את השלהבת ונטל הספוגים וכך מת רבי חנינא מהר יותר, ואף התליין השליך עצמו באש ונשרף. על פי הגמרא יצאה [[בת קול]] ואמרה: {{ציטוטון|רבי חנינא בן תרדיון ותליינו מזומנים לחיי [[העולם הבא]]}}; ועל כך אמר [[רבי יהודה הנשיא]]: "{{ציטוטון|יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בכמה שנים" (מסכת |{{בבלי|עבודה זרה, |יח|א|ללא=שם)}}}}.
 
גם גורל בני משפחתו היה מר: על אשתו נגזר שתיהרג, ועל בתו השנייה (אחותה של [[ברוריה]]) גזרו לישב בקובה של [[זנות|זונות]]{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|יז|ב}}}}. מסופר גם כי בנו נתפס לליסטות (לפשע) ונהרג על ידי המלכות{{הערה|[[מסכת שמחות]] סוף פרק יב}}.