גבאי צדקה – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=מצוות הצדקה כפי שמנוהלת במישור הציבורי|אחר=מצוות הצדקה העקרונית החלה על הפרט|ראו=[[צדקה (יהדות)]]}}{{סוגיה

על הגבאי להיות איש נאמן וידוע, חכם ונבון -– ולא [[עם הארץ]], והוא אף נחשב כ[[דיין (הלכה)|דיין]] היושב ב[[בית דין]] ומחליט על חלוקת המגבית.{{הערה|שם=בית דין של גבאים}} בתלמוד מסופר כי חכמים בולטים שימשו כגבאי צדקה, בהם [[רבי עקיבא]] ו[[רב יוסף]],{{הערה|על פי [[רש"י]] '''רב יוסף''' ב[[בבא קמא]], צ"ג, א'; [[קידושין]], כ"ז, א'.}} ו[[רבי חנינא בן תרדיון]]:

[[קובץ:Hanina22.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דמותו של [[רבי חנינא בן תרדיון]] -– גבאי הצדקה המפורסם, שנשרף למוות עם [[עשרת הרוגי מלכות]]; [[אמן (אמנות)|אמן]]: [[בנו אלקן|בֶּנוֹ אֶלְקָן]] ביצירתו [[מנורת הכנסת]].]]

נכון לתקופת ה[[משנה]] וה[[תלמוד]],{{הערה|כל הנראה הדבר נכון גם לתקופות שקדמו להן.}} מוסד הצדקה הקהילתי היה בנוי מ''קופה'' ומ''תמחוי''. ''קופה'' -– למגבית הכספים ומצרכים בסיסיים למחיה, ''תמחוי'' -– למגבית של שאר המצרכים והשירותים -– הפחות הכרחיים. החלק ההכרחי על פי ההלכה הוא הקופה, אך התמחוי אינו הכרחי והוא רק מנהג נפוץ.{{הערה|שם=בבא בתרא}}{{הערה|לדעת ה[[רדב"ז]] (בפירושו ל[[משנה תורה לרמב"ם]] באותו מקום) ביטול התמחוי מותנה בתוספת מקבילה לקופה.}} ואכן במרוצת השנים הנוהג ההלכתי המחייב נותר על כנו רק בנוגע לקופה, ולאור ההיתר של ביטול התמחוי, תחום זה הופסק בתחילת האלף השני לספירה (אם כי ב[[פרנקפורט]] של עד [[שלהי ימי הביניים]] ניתן היה למצוא קופה ותמחוי במקביל).{{הערה|שם=בצלאל לנדוי|בצלאל לנדוי, '''הצדקה בחיי הציבור'''. ראו בפרק '''קישורים חיצוניים'''.}} הקהילות השונות השתמשו בסמכויות התיקנון שלהן,{{הערה|1={{ציטוטון|ומצינו שנתנו חכמים כח וחיזוק לכל קהילה וקהילה לעשות תקנה לעצמם, ואין לקהילה אחרת רשות לבטלה, שכן שנינו רשאין בני העיר להתנות על המידות ועל השערים ועל שכר פועלים ולהסיע על קיצתן.|'''תשובות חכמי צרפת ולותר''', ס', צ"ז.}} עוד אודות תקנות פנימיות של קהילות, ראו: [[רבנו גרשום#תקנותיו והשפעתן]], [[תקנות שו"ם]] וערכים נוספים אודות תקנות דומות. ראו גם במאמרו של זאב סולטאנוביץ', [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Shiur.asp?id=6364 הקהילה היהודית בימי הביניים], באתר '''ישיבה'''.}} והוסיפו תקנות שונות בנוגע לניהול קופת הצדקה הקהילתית. סמכויות תיקנון אלו כתובות בתלמוד: '''אמר רבה בר אבוה: ממשכנין על הצדקה.''' כלומר, ניתן להכריח אדם לתת צדקה, ואף למשכן את רכושו אם אינו מסכים לכך.{{הערה|שם=בבא בתרא}}

כאמור, דעתו של רבנו גרשום ורבני הקהילות היא שניתן לכפות על היחיד תקנות בענייני צדקה. דעה זו מתאימה לפסק ההלכה הרווח הקובע ש'''כופין על הצדקה''' -– הלכה נפוצה ומוסכמת גם על ה[[רמב"ם]],{{הערה|[[משנה תורה לרמב"ם]], ספר זרעים, הלכות מתנות עניים, פרק ז', פסקה ט'(י').}} על הריצב"א ([[יצחק בן אברהם]]) ו[[ר"י הזקן]] ואחרים,{{הערה|שם=תוספות|[[תוספות]] על מסכת [[בבא בתרא]], דף ח', ב', בפסקה '''אכפיה לרב נתן'''.}} אך לא הייתה מוסכמת על [[רבנו תם]] שהיה סבור כי לא ניתן להכריח אדם לתת צדקה, וזאת על פי האימרה התלמודית "כל מצוות עשה ששכרה בצדה -– אין בית דין של מטה מוזהרים עליה"; כלומר, אין הם אמורים לאכוף את יישומה. ומצוות צדקה אכן נאמר בה {{ציטוטון|כי פתוח תפתח את ידך לו... ובגלל הדבר הזה יברכך.|[[ספר דברים]], פרק ט"ו}} ועל כן היא מצוות ששכרה בצידה ואין לאכוף את קיומה.{{הערה|שם=תוספות}}{{הערה|יש לשים לב כי מעבר למצוות הצדקה השלדית שחלה על כל אדם מישראל, מגבית הצדקה הציבורית כוללת גם דברים שלא מתחייבים ממצוות צדקה המקורית, אלא שחודשו על ידי תקנת הקהילות. ב[[תלמוד]] מצוטטת [[ברייתא]] הקובעת כי גם כסות לעניים או צורכי קבורה הם חלק ממגבית הצדקה הקהילתית, ודברים אלה אינם חובה עקרונית על כל אדם ([[מסכת בבא בתרא]], דף ח', א'). אם כן ניתן לומר שכשרבנו תם טען כי אין לכפות על מצוות צדקה, הוא דיבר אודות המקרה הכתוב בגמרא: '''[[רבא]] אכפיה <small>(הכריח)</small> לרב [[נתן בר אמי]] ושקיל מיניה ארבע מאה זוזי לצדקה'''; במקרה זה דובר על כפייה לקיום מצוות צדקה שלדית, אך במקרה בו הקהילה תיקנה תקנות לפיהן יש לתת סכום מסוים, שירותים שונים או מצרכים - ניתן לחייב את חבר הקהילה לתת את הצדקה הזאת, בדיוק כמו [[מס]].}}{{ש}}הרב [[יחיאל מיכל הלוי אפשטיין]], [[פוסק]] בולט ביותר ב[[אירופה]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], כתב כי בימינו למעשה אין לכפות אדם לתת צדקה.{{הערה|[[ערוך השולחן]], על [[שולחן ערוך]] חלק [[יורה דעה]], סימן רמ"ח, סעיף י"ג.}}

באופן עקרוני הגבאי נאמן באופן מוחלט ולא ניתן לבוא אליו בדרישה לחשוף את התנהלותו, ואף נפסק להלכה כי: '''"{{ציטוטון|אין מחשבין בצדקה עם גבאי צדקה".'''}}{{הערה|על פי [[בבא בתרא]], ט', א'. אך ה[[פוסק]]ים מסייגים זאת לגבאים שעל פי שיקול דעת הציבור הם אכן נאמנים; אך לא קיים איסור לבדוק גבאים - אם הציבור או מנהיגיו חושדים שהם לא נאמנים מספיק. [[ארבעה טורים|טור]] ו[[שולחן ערוך]] חלק [[יורה דעה]], סימן רנ"ז, ב'.}}. כל עוד הגבאי משמש בתפקידו, הוא נאמן בטענותיו לגבי אופן התנהלותו, ובמידה ונוצר ויכוח בינו לבין נצרך -– חובת הוכחה חלה על הנצרך.{{הערה|[[שו"ת]] [[מהר"ם מרוטנבורג]], סימן תתרי"ב.}}

{{ש}}בדברים אלה מופיע ההבדל הראשון בין ''קופה'' ל''תמחוי'': גבייתם וחלוקתם של הכספים במסגרת ה''קופה'' נעשה פעם בשבוע -– בערב שבת. לעומת זאת גבייה וחלוקה של מצרכי ה''תמחוי'' נעשית על בסיס יומי -– גבייה בבוקר וחלוקה בערב.

ההבדל השני הוא בנוגע ליעוד המגבית. ה''קופה'' נועדה רק לעניי העיר בה נאספה הצדקה, ולעומתה ה''תמחוי'' נועד ל"עניי עולם" -– לכל נזקק.{{הערה|שם=בבא בתרא}}

{{ש}}בפסקה זו מבוטא הבדל נוסף בין ה''קופה'' ל''תמחוי''; העובדה כי את מגבית ה''קופה'' עושים בשניים, ואת מגבית ה''תמחוי'' עושים בשלושה. אך הסיבה לכך אינה ברורה לגמרי מלשון התלמוד, ובפרשנותה נחלקו [[ראשונים]]. הסיבה לכך שבגביית ה''קופה'' נדרשים לפחות שניים -– מובנת על פי הקביעה כי "אין עושין שררות על הציבור בפחות משניים". גם הסיבה לכך שבחלוקה נדרשים לפחות שלושה מובנת, מאחר שמדובר בדיני ממונות בהם יש להפעיל שיקול דעת רב יותר -– של שלושה אנשים.{{הערה|שם=בית דין של גבאים|סביר כי מדובר כאן בסוג של [[בית דין]] המורכב משלושת גבאי צדקה. וכך כותב [[רש"י]] בפירושו על [[מסכת בבא בתרא]], דף ח', ב': "'''מפני שהוא כדיני ממונות:''' לעיין ולתת לכל אחד כפי טפלים התלויים בו".}}

להלכה למעשה ממליצים הפוסקים הראשונים להעמיד שלושה גבאים גם לגבייה וגם לחלוקה, וזאת מכיוון ש"אין מעמידין פרנסים פחות משלושה".{{הערה|דעת ה"מרדכי" ([[מרדכי בן הלל]]) ב[[מסכת בבא בתרא]], דף פ"א, סימן תפ"ח; וה[[אור זרוע]] בהלכות צדקה, סימן ג'.}} בימינו נפסק להלכה כי אין כל צורך ביותר מגבאי אחד לגבייה, וזאת מכיוון שבימינו אין ממשכנים על הצדקה, כלומר, לא כופים את מי שאינו רוצה לתת, ולכן אין זו "שררה";{{הערה|[[בית יוסף]] על [[ארבעה טורים]], חלק [[יורה דעה]], סימן רנ"ו.}} הרדב"ז מקצין שיטה זו, וסבור כי בימינו אפילו החלוקה שנאמר אודותיה בתלמוד כי דרושים למענה שלושה גבאים -– כבית דין, יכולה להיעשות באמצעות גבאי בודד, כי תפקידו של הגבאי הוא אדמיניסטרטיבי בלבד.{{הערה|רדב"ז על הלכות מתנות עניים, פרק ט'.}}

* שלמה לוי, [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/maamarim/tzdaka.html צדקה; כפייה או נדיבות לב -– אחריות הרשויות או הפרט], אתר "דעת"