הפטרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Kapandaria (שיחה | תרומות)
←‏הפטרות ספר שמות: בפרשת ויקהל מנהג חב"ד הוא כמנהג הספרדים.
שורה 24:
לרוב היא נקראת מתוך [[תנ"ך]] [[ניקוד|מנוקד]] ו[[טעמי המקרא|מוטעם]], אך ישנם מקומות הנוהגים לקרוא גם את ההפטרה מתוך מגילת [[קלף (יהדות)|קלף]] של נביא שלם (לדוגמה, קלף שכתוב בו כל ספר ישעיהו), כמו בקריאת הפרשה, ובאותן קהילות, בדרך כלל נוהגים שהמפטיר אומר את ברכות ההפטרה, ואילו ה[[בעל קורא]] קורא את ההפטרה עצמה. יש פוסקים שמפקפקים בקריאת ההפטרה מספר מודפס, ואומרים שאין יוצאים בו ידי חובת ההפטרה כלל ועיקר.{{הערה|בעל הלבוש תיקן לקרוא את ההפטרה מתוך "ספר אפטרתא" (ספר הפטרות) הכתוב בקלף בצורה של [[ספר תורה]], וכן נוהגים בקצת קהילות אשכנז עד היום (ראו בנימין שלמה המבורגר, '''שרשי מנהג אשכנז''', בני ברק תשס"ב, חלק ב, עמ' 114 ואילך). לדעת [[הגר"א]], יש להדר לקרוא מתוך ספרי נביאים שלימים הכתובים על קלף, וכן נוהגים בקהילות ה[[פרושים (היישוב הישן)|פרושים]]. עם זאת, נראה שהגר"א לא אסר לקרוא מ"ספר אפטרתא".}} בכמה קהילות מעדות המזרח נוהגים לקרוא את ההפטרות מתוך ספר הפטרות מיוחד הנתון בתוך תיבת עץ, שלעיתים כתוב על קלף.
 
כאמור, בדרך כלל ההפטרה קשורה בקשר ענייני לנושא הפרשה שנקראת בבית הכנסת כמו הפטרת במדבר ({{תנ"ך|הושע|ב|קצר=כן}}) הפותחת במילים "והיה מספר בני-ישראל, כחול הים, אשר לא-ימד, ולא יספר" קשורה לפרשת במדבר שבתחילתה מסופר על מפקד של בני ישראל ומספרם. לפעמים ההפטרה קשורה לאירוע הסמוך לקריאתה ("מענינא דיומא"), כמו ההפטרות של [[תלת דפורענותא]] ו[[שבע דנחמתא]], או הפטרת [[מחר חודש]].
 
ההפטרות לא נלקחו במידה שווה מספרי הנביאים השונים, שיעור ההפטרות שנלקחו מ[[ספר ישעיה]], [[תרי עשר]] ו[[ספר מלכים]] גדול משיעורם היחסי בנביאים.