אגודת ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 50:
בוועידה התגלו חילוקי דעות שאיימו על קיום אגודת ישראל כבר בשלבים הראשונים להקמתה. לפיכך נוסחו בוועידה קווי יסוד כלליים מתוך מגמה לקיים מכנה משותף רחב למגוון בעלי המחשבה בפלגים השונים. הם נמנעו לעסוק בנושאים השנויים במחלוקת ושלא ניתן למצוא להן פתרון, כגון: שאלת ישוב ארץ-ישראל, ודרכי פתרון מצוקת יהודי הגולה.{{הערה|'''פירוד או השתתפות, אגודת ישראל מול הציונות ומדינת ישראל''', יוסף פונד, ירושלים תשנ"ט, עמ' 19, 65.}} הוחלט לאמץ את עיקרון האוטונומיה הפנימית, שזכותו של כל זרם לקיים את קהילתו כפי רצונו, ואי התערבות של זרם אחד במשנהו.{{הערה|'''החברה החרדית – מקורות, מגמות ותהליכים''', מנחם פרידמן, ירושלים 1991, עמ' 27.}} מטרתה המרכזית של התנועה כפי שהוכרז בוועידה הייתה: "לפתור ברוח התורה והמצווה את כל השאלות שתעלינה יום יום על הפרק בחיי עם ישראל". [[יצחק ברויאר]] הביע את התרשומות מפרוגרמה זו: "אומרת הכל ועל כן אומרת לא כלום".{{הערה|'''פירוד או השתתפות, אגודת ישראל מול הציונות ומדינת ישראל''', יוסף פונד, ירושלים תשנ"ט, עמ' 19.}}
 
דברי פתיחה נאמרו על ידי הרב אברהם הירש, יו"ר הוועד הזמני, ועל ידי מר וויינר, חבר עיריית קטוביץ. הנאום המרכזי היה של יעקב רוזנהיים, שהציב את המטרה "להחיות את המושג ההיסטורי כלל ישראל, הנישא על ידי התורה שהיא נשמת חייו, ולהגשימו על ידי אגודת ישראל בעולם התרבותי של ימינו, ובעזרת כל המכשירים הטכניים שיעמדו לרשותנו". נאומים בולטים נוספים נישאו על ידי הרב [[שלמה זלמן ברויאר]] שהתייחס בדבריו להשתלטותה של ההסתדרות הציונית על פעולות החינוך,{{הערה|'''מרא דארעא ישראל''' מסכת חייו של הרב יוסף חיים זוננפעלד, כתב וערך מנחם מענדיל גערליץ, ירושלים תשס"ג, עמ' רטז.}}, והרב [[דוד צבי הופמן]]. בהמשך הוקראו מכתבי תמיכה של רבנים, בהם [[החפץ חיים]], רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], רבי [[ישראל פרידמן מצ'ורטקוב]], רבי [[שמואל בורנשטיין]] מ[[חסידות סוכטשוב|סוכטשוב]], הרב [[חיים ברלין]], הרב [[מאיר אריק]], רבי [[ישראל פרידמן מהוסיאטין]], הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], ה[[רידב"ז]] והרב [[משה מרדכי אפשטיין]]. בוועידה הוקמה [[מועצת גדולי התורה]] ובה 11 חברים.
 
למחרת הוועידה, ב[[י"ג בסיוון]], נוסד ב[[קרקוב]] הסניף המקומי של אגודת ישראל ובהמשך נפתחו עוד מאות סניפים ברחבי אירופה. בפולין נרשמו 100,000 חברים בתנועה.