אגודת ישראל – הבדלי גרסאות

ועידת קטוביץ נערכה בשנת [[1912]], סיוון תרע"ב. לוועידה הגיעו כ-230 עסקנים מאירופה, אמריקה וארץ ישראל. בוועידה השתתפו זרמים שונים ומקצוות שונים, כל אחד ומנהיגיו. לצד חצרות החסידים העיקריות בפולין, השתתפו גם רבנים וראשי הישיבות מליטא ("מתנגדים"). לצד רבני מזרח-אירופה הדתי-מסורתי וחלק ממנהיגי האורתודוקסיה ההונגרית של חוג ה[[חתם סופר]], השתתפו גם רבנים דוקטורים מנציגי האורתודוקסיה בגרמניה מיסודם של [[שמשון רפאל הירש]] ו[[עזריאל הילדסהיימר]] שסיסמתם הייתה "תורה עם דרך ארץ".{{הערה|שם=חברה26|'''החברה החרדית – מקורות, מגמות ותהליכים''', מנחם פרידמן, ירושלים 1991, עמ' 26.}} הניסיון לארגן שותפות בין הפלגים הקוטביים נבע מהמשבר העמוק שהייתה נתונה יהדות מזרח אירופה מול הסחף הגובר של עזיבת אורח החיים הדתי בעקבות המודרנה וההשכלה.{{הערה|שם=חברה26}} התנגדותם ל"השכלה" המערבית, ומאידך התלות בפירות חידושי המדע ובבעלי מקצועות החופשיים, כמו רופאים, ועורכי דין (במישור האישי והפוליטי) יצרה רגשי נחיתות ביהדות מזרח אירופה, ורצון לבקשת סיוע מבני בריתם החרדים של האורתודוקסיה הגרמנית שהקפידה על קיום ההלכה ("קלה כחמורה") ומאידך החזיקה בתארים אקדמיים ("המשכילים החרדים").{{הערה|שם=חברה27}} כפי שביטה זאת היטב הרב [[אליהו עקיבא רבינוביץ]] בוועידה: "... אך ורק חרדי גרמניה, אשר ידעו בעזרת השם לעקוף את הררי הקרח [בניגוד לספינת [[טיטניק]]]. רוחו של הרש"ר הירש זצ"ל אשר מצא בפרנקפורט רק אחד עשר איש ששמרו אמונים ליהדות ואשר הרים בה לתחיה את היהדות האמתית, רוח זה דומה לאניה "קרפאטיה", אשר היא ורק היא יכולה להציל את יהודי רוסיה הנמצאים על סיפון ה"טיטאניק"".{{הערה|'''מרא דארעא ישראל''' מסכת חייו של הרב יוסף חיים זוננפעלד, כתב וערך מנחם מענדיל גערליץ, ירושלים תשס"ג, עמ' רטו-ז.}}