שמעון בר-אפרת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ {{בקרת זהויות}}
מ ←‏קורות חייו: ניסוח, ויקיזציה
שורה 14:
 
==קורות חייו==
שמעון בר-אפרת (באורנפרוינד) נולד, גדל והתחנך ב[[ארנהם]] שבהולנד. ב-[[10 במאי]] [[1940]], כשהיה בן 11, פלשו ה[[נאצים]] להולנד. מעסיקו של אביו, שהיה חבר במחתרת, מצא למשפחה מקום מסתור. תחילה אצל חייט פרוטסטנטי אדוק, ואחר כך אצל [[עוזרת בית]] אלמנה. במשך שנתיים וחצי חיה המשפחה במסתור וכך הם ניצלו.{{הערה|1=שמעון בר-אפרת מסר עדות ב[[יד ושם]] על קורותיו בזמן השואה. רישום עדותו ביד ושם הוא O.3/5946. מספר פריט של העדות הוא 3559689. בר-אפרת סיפר בעדותו שבזמן המסתור הרבה לקרוא ספרים וגם קרא את התנ"ך ואת הברית החדשה.}}
לאחר השואה החליט בר-אפרת לעלות לארץ ישראל. לפני עלייתו למד בבית המדרש למורים ולרבנים ב[[אמסטרדם]]. זה היה בית מדרש דתי-אורתודוקסי, אבל עם פתיחות מדעית. בר-אפרת לא התכוון להיות רב, אלא לרכוש השכלה יהודית. הוא ידע כבר מעט עברית, בעיקר לצורכי בית הכנסת, והכיר את מנהגי היהדות.
בבית המדרש התוודע ל[[יצחק אריה זליגמן]], שלימד שם לפני שעלה לארץ כדי לשמש כ[[פרופסור]] באוניברסיטה העברית. לפני עלייתו לארץ הוזמן ללמוד [[עברית]] ו[[יהדות]] במשך חצי שנה ב[[מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]], והלימוד שם הרחיב את ידיעותיו בתחומים אלה.
 
לאחר השואה החליט בר-אפרת לעלות לארץ ישראל. לפני עלייתו למד בבית המדרש למורים ולרבנים ב[[אמסטרדם]]. זה היה בית מדרש דתי-אורתודוקסי, אבל עם פתיחות מדעית. בר-אפרת לא התכוון להיות רב, אלא לרכוש השכלה יהודית. הוא ידע כבר מעט עברית, בעיקר לצורכי בית הכנסת, והכיר את מנהגי היהדות.
בשנת [[1950]] עלה לישראל לבדו והחל ללמוד באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]. פרופ' זליגמן כבר לימד שם בחוג למקרא. בר-אפרת נרשם לחוג והמשיך את לימודיו אצל פרופ' זליגמן, וכן למד אצל [[משה דוד קאסוטו]] ו[[יחזקאל קויפמן]]. הוא סיים תואר ראשון במקרא ואחר כך לימד תנ"ך ומקצועות נוספים בבית ספר יסודי ובבית ספר תיכון ב[[באר שבע]], במסגרת שהייתה מעין שירות לאומי במקום צבא, במשך ארבע שנים. הוא לימד שם בעיקר ילדי עולים, שזה מקרוב הגיעו לארץ.
בבית המדרש התוודע ל[[יצחק אריה זליגמן]], שלימד שם לפני שעלה לארץ כדי לשמש כ[[פרופסור]] באוניברסיטה העברית. לפני עלייתו לארץ הוזמן ללמוד [[עברית]] ו[[יהדות]] במשך חצי שנה ב[[מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]], והלימוד שם הרחיב את ידיעותיו בתחומים אלה.
 
בשנת [[1950]] עלה לישראל לבדו והחל ללמוד באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]. פרופ' זליגמן כבר לימד שם בחוג למקרא. בר-אפרת נרשם לחוג והמשיך את לימודיו אצל פרופ' זליגמן, וכן למד אצל [[משה דוד קאסוטו]] ו[[יחזקאל קויפמן]]. הוא סיים תואר ראשון במקרא ואחר כך לימד תנ"ך ומקצועות נוספים בבית ספר יסודי ובבית ספר תיכון ב[[באר שבע]], במסגרת שהייתה מעין שירות לאומי במקום צבא, במשך ארבע שנים. הוא לימד שם בעיקר ילדי עולים, שזה מקרוב הגיעו לארץ.
 
בשנת [[1953]] נשא לאישה את לאה, שלמדה אף היא בחוג למקרא. נולדו להם שני ילדים, עידית ואוהד.
שורה 24 ⟵ 25:
בשנת [[1960]] חזר לירושלים והתחיל ללמד בבית הספר [[התיכון ליד האוניברסיטה]]. הוא לימד שם במשך 30 שנה, עד ליציאתו לפנסיה.
 
בשנת השבתון הראשונה שלו החל בר-אפרת ללמוד במסלול ישיר לדוקטורט. אז הכיר את פרופ' [[מאיר וייס]]. לפרופ' וייס הייתה גישה חדשה לחקר המקרא, גישה ספרותית. בר-אפרת החל להתעניין בגישה הזאת, והחליט לכתוב אצל פרופ' וייס את עבודת הדוקטור שלו.{{ש}}
לאחר שסיים את הדוקטורט נוכח בר-אפרת לדעת שיש עניין בעבודתו, בעיקר בקרב מורים המעוניינים להשתמש בגישה הספרותית בהוראה. הוא החליט להפוך את העבודה לספר. הספר נתפרסם בשם "העיצוב האומנותי של הסיפור במקרא" יצאויצא לאור ב"[[ספרית פועלים]]" בשנת 1979,. ולאחרהספר מכן[[יצא ראה אורלאור]] גם בתרגום ל[[אנגלית]], ל[[ספרדית]], ל[[גרמנית]] ול[[שפות סיניות|סינית]], ועותקים רבים ממנו נמכרו בארץ ובעולם. בשנת 2008 התפרסמה מהדורה חדשה ומורחבת ב[[הולנדית]].
 
בשנת 1996 פרסם בר-אפרת פירוש ל[[ספר שמואל]] במסגרת הסדרה "[[מקרא לישראל]]" (בעריכת [[משה גרינברג]] ו[[שמואל אחיטוב]]). בפירושו שם דגש על בחינת האמצעים הספרותיים שבהם נעשה שימוש בספר שמואל. הפירוש תורגם לגרמנית.
 
בר-אפרת נהג להרצות מדי פעם בכנסים בחוץ לארץ ופרסם מאמרים בנושאים שונים במקרא. בשנת 2007 החל לכתוב בקביעות מאמרים בנושאים הקשורים ליהדותל[[יהדות הולנד|יהדות]] וליהודים הולנדיים, ל"עלה – ביטאון ארגון יוצאי הולנד", המתפרסם בהולנדית ויוצא חמש פעמים בשנה.{{הערה|1=ואלה הם שמות המאמרים שכתב לבטאון זה: תרגומי התנ"ך להולנדית; מדוע נחוג חג החנוכה; הגדת פורים; האות על הקיר: מנא מנא תקל ופרסין; ספינוזה והתנ"ך; שפת היהודים (היידיש) של יהודי הולנד; חנוכה חג חנוכת הבית והנרות; בית החולים האמסטרדמי בירושלים; מקורות הכתב העברי; הגדת אמסטרדם; החגים היהודיים בעיני המחקר המקראי; תרגומי התורה להולנדית; מעוז צור; משורר יהודי-איטלקי באמסטרדם (משה חיים לוצאטו); ה"תפוח" של אדם וחוה; עשרת הדברים; השורשים העבריים בשמות הולנדיים; העולים ההולנדים בהתייחסם לצפרי ולדגי ישראל.}}
 
לאחר יציאתו לפנסיה הדריך בהתנדבות במשך כמה שנים במוזיאון [[מגדל דוד]], וקיים בביתו בהתנדבות חוג שבועי ללימוד תנ"ך.