שמעון בר-אפרת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ {{בקרת זהויות}} |
מ ←קורות חייו: ניסוח, ויקיזציה |
||
שורה 14:
==קורות חייו==
שמעון בר-אפרת (באורנפרוינד) נולד, גדל והתחנך ב[[ארנהם]] שבהולנד. ב-[[10 במאי]] [[1940]], כשהיה בן 11, פלשו ה[[נאצים]] להולנד. מעסיקו של אביו, שהיה חבר במחתרת, מצא למשפחה מקום מסתור. תחילה אצל חייט פרוטסטנטי אדוק, ואחר כך אצל [[עוזרת בית]] אלמנה. במשך שנתיים וחצי חיה המשפחה במסתור וכך הם ניצלו.{{הערה|1=שמעון בר-אפרת מסר עדות ב[[יד ושם]] על קורותיו בזמן השואה. רישום עדותו ביד ושם הוא O.3/5946. מספר פריט של העדות הוא 3559689. בר-אפרת סיפר בעדותו שבזמן המסתור הרבה לקרוא ספרים וגם קרא את התנ"ך ואת הברית החדשה.}}
לאחר השואה החליט בר-אפרת לעלות לארץ ישראל. לפני עלייתו למד בבית המדרש למורים ולרבנים ב[[אמסטרדם]]. זה היה בית מדרש דתי-אורתודוקסי, אבל עם פתיחות מדעית. בר-אפרת לא התכוון להיות רב, אלא לרכוש השכלה יהודית. הוא ידע כבר מעט עברית, בעיקר לצורכי בית הכנסת, והכיר את מנהגי היהדות. ▼
בבית המדרש התוודע ל[[יצחק אריה זליגמן]], שלימד שם לפני שעלה לארץ כדי לשמש כ[[פרופסור]] באוניברסיטה העברית. לפני עלייתו לארץ הוזמן ללמוד [[עברית]] ו[[יהדות]] במשך חצי שנה ב[[מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]], והלימוד שם הרחיב את ידיעותיו בתחומים אלה.▼
▲לאחר השואה החליט בר-אפרת לעלות לארץ ישראל. לפני עלייתו למד בבית המדרש למורים ולרבנים ב[[אמסטרדם]]. זה היה בית מדרש דתי-אורתודוקסי, אבל עם פתיחות מדעית. בר-אפרת לא התכוון להיות רב, אלא לרכוש השכלה יהודית. הוא ידע כבר מעט עברית, בעיקר לצורכי בית הכנסת, והכיר את מנהגי היהדות.
בשנת [[1950]] עלה לישראל לבדו והחל ללמוד באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]. פרופ' זליגמן כבר לימד שם בחוג למקרא. בר-אפרת נרשם לחוג והמשיך את לימודיו אצל פרופ' זליגמן, וכן למד אצל [[משה דוד קאסוטו]] ו[[יחזקאל קויפמן]]. הוא סיים תואר ראשון במקרא ואחר כך לימד תנ"ך ומקצועות נוספים בבית ספר יסודי ובבית ספר תיכון ב[[באר שבע]], במסגרת שהייתה מעין שירות לאומי במקום צבא, במשך ארבע שנים. הוא לימד שם בעיקר ילדי עולים, שזה מקרוב הגיעו לארץ. ▼
▲בבית המדרש התוודע ל[[יצחק אריה זליגמן]], שלימד שם לפני שעלה לארץ
▲בשנת [[1950]] עלה לישראל לבדו והחל ללמוד באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]. פרופ' זליגמן כבר לימד שם בחוג למקרא. בר-אפרת נרשם לחוג והמשיך את לימודיו אצל פרופ' זליגמן, וכן למד אצל [[משה דוד קאסוטו]] ו[[יחזקאל קויפמן]]. הוא סיים תואר ראשון במקרא ואחר כך לימד תנ"ך ומקצועות נוספים בבית ספר יסודי ובבית ספר תיכון ב[[באר שבע]], במסגרת שהייתה מעין שירות לאומי במקום צבא, במשך ארבע שנים. הוא לימד שם בעיקר ילדי עולים, שזה מקרוב הגיעו לארץ.
בשנת [[1953]] נשא לאישה את לאה, שלמדה אף היא בחוג למקרא. נולדו להם שני ילדים, עידית ואוהד.
שורה 24 ⟵ 25:
בשנת [[1960]] חזר לירושלים והתחיל ללמד בבית הספר [[התיכון ליד האוניברסיטה]]. הוא לימד שם במשך 30 שנה, עד ליציאתו לפנסיה.
בשנת השבתון הראשונה שלו החל בר-אפרת ללמוד במסלול ישיר לדוקטורט. אז הכיר את פרופ' [[מאיר וייס]]. לפרופ' וייס הייתה גישה חדשה לחקר המקרא, גישה ספרותית. בר-אפרת החל להתעניין בגישה הזאת, והחליט לכתוב אצל פרופ' וייס את עבודת הדוקטור שלו.{{ש}}
לאחר שסיים את הדוקטורט נוכח בר-אפרת לדעת שיש עניין בעבודתו, בעיקר בקרב מורים המעוניינים להשתמש בגישה הספרותית בהוראה. הוא החליט להפוך את העבודה לספר. הספר נתפרסם בשם "העיצוב האומנותי של הסיפור במקרא"
בשנת 1996 פרסם בר-אפרת פירוש ל[[ספר שמואל]] במסגרת הסדרה "[[מקרא לישראל]]" (בעריכת [[משה גרינברג]] ו[[שמואל אחיטוב]]). בפירושו שם דגש על בחינת האמצעים הספרותיים שבהם נעשה שימוש בספר שמואל. הפירוש תורגם לגרמנית.
בר-אפרת נהג להרצות מדי פעם בכנסים בחוץ לארץ ופרסם מאמרים בנושאים שונים במקרא. בשנת 2007 החל לכתוב בקביעות מאמרים בנושאים הקשורים
לאחר יציאתו לפנסיה הדריך בהתנדבות במשך כמה שנים במוזיאון [[מגדל דוד]], וקיים בביתו בהתנדבות חוג שבועי ללימוד תנ"ך.
|