בדואים בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מפתח-רשימה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
הוספת קישור פנימי |
||
שורה 110:
===== תמורות בתחום הרעיה =====
ממחקר שהתקיים בנושא עלה כי המעבר ליישובי הקבע אילץ רבים מהתושבים לזנוח את מבנה [[אוהל|האוהל]] המסורתי ולהקים מבני מגורים המותאמים לתנאי המגורים ביישובים אלה. מעבר זה דרש גם שינויים במקורות הפרנסה. חלק מהגברים נטשו את רעיית הגמלים ועסקו במקצועות אחרים שאינם קשורים לחיי הבדואים המסורתיים. למרות זאת, בד בבד המשיכה כל משפחה לקיים עדר קטן של עזים, כבשים וכמה גמלים. עדרי העזים שייכים לנשים, ובתקופת האביב הן יוצאות אתם לאזורי המרעה (רביע), שם הן מתגוררות בעִזְבֶּה (כפר מגורים זמני) כמה חודשים עד שהעשב מתייבש. חלק ממקומות הרביע נמצאים בשטחי אש או בשמורות, והעדרים נמצאים שם ללא רשות, מה שגורם להתנגדותם של גורמים ממשלתיים ושל גורמי שמורות הטבע<ref name=":12">{{צ-מאמר|מחבר=ג' סימון, נ' אבריאל- אבני, ח' פדיה, י' בלפר|שם=לחלום את המקום מחדש|כתב עת=מחקרי הנגב, ים המלח והערבה}}</ref>
סוגיה נוספת שמשפיעה על ענף המרעה היא [[חוק לימוד חובה|חוק חינוך חובה]] החל על ילדים מגיל 5 ועד גיל 16. הרעייה העונתית קלה יותר כאשר לרועים יש שתי נשים, האחת בשבט עם הילדים בגיל בית ספר והשנייה במאהל העונתי. כשאין שתי נשים, הילדים מגיל 6 עד 16 נשארים אצל בני משפחה "הגרעינית", והיא מתאחדת רק בסופי שבוע. פיצול המשפחות מצריך ביקורים במשך השבוע.<ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://www.kkl.org.il/files/forests/forest_magazine/15/Yaar_15_Landau,_Abu-Rabia,_Evlagon_and_Abu-Siam.pdf|הכותב=יאן לנדאו, עארף אבו רביעה, דוד אבלגון וסעיד אבו סיאם|כותרת=הרעייה העונתית של עדרי הבדואים ביערות קק"ל: התפתחויות מ-2009 ל-2014}}</ref>
| |||