המתקפה על פרל הארבור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 14:
| קואורדינטות=
| צד ראשון={{דגל|האימפריה היפנית||+}}
| ראש מדינה ראשון={{דגל|יפן}} [[הירוהיטו]]
| מפקד ראשון=[[צ'ואיצ'י נגומו]]
| כוח ראשון=6 [[נושאת מטוסים|נושאות מטוסים]], 2 [[ספינת קרב|אוניות מערכה]]{{ש}} 3 [[סיירת (אונייה)|סיירות]], 9 [[משחתת|משחתות]], 8 [[מכלית|מכליות]]{{ש}} 23 [[צוללת|צוללות]], 5 צוללות ננסיות, 441 [[מטוס]]ים
שורה 26:
| מפה={{מממו|הוואי|כיוון כתב=ימינה}}[[קובץ:PearlHarborCarrierChart.jpg|מרכז|250px]]מפת תנועות הכוחות הימיים של יפן וארצות הברית לפני ואחרי התקיפה
|שם=קרב פרל הארבור}}
'''המתקפה על פרל הארבור''' הייתה [[מתקפת פתע]] של [[האימפריה היפנית]] על הבסיס ה[[ארצות הברית|אמריקאי]] ב[[פרל הארבור]] שב[[הוואי]], בבוקר יום ראשון, [[7 בדצמבר]] [[1941]], בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בתקופה זו נמצא בפרל הארבור בסיסו המרכזי של [[חיל הים של ארצות הברית]] ב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]]. את המתקפה ביצעו מטוסים של [[הצי הקיסרי היפני]], שהמריאו מ[[נושאת מטוסים|נושאות מטוסים]]. בשעה 7:55
בתקיפת פתע זו איבדה ארצות הברית 12 ספינות מלחמה, 188 מטוסים ו־2,459 חיילים ואזרחים, אולם נושאות המטוסים וצי ה[[צוללת|צוללות]] לא נפגעו, כיוון שלא עגנו בבסיס באותה העת.
שורה 39:
ב־[[1910]] סיפחה יפן את [[קוריאה]], תוך שהיא מתעלמת לחלוטין מהבטחה שנתנה ב־[[1904]] להעניק לקוריאה עצמאות ולהבטיח את שלמותה הטריטוריאלית. באמצע [[מלחמת העולם הראשונה]], ב־[[1915]], ניצלה יפן את המצב כדי להציב בפני סין רשימה של 21 תביעות, שלימדו למעשה על כוונותיה האמיתיות להשתלט על מדינת הענק.
ב־[[1918]] שלחה יפן כוח של כ־7,000 חיילים ל[[סיביר]], כדי לסייע ל[[הצבא הלבן|צבא הלבן]] ב[[מלחמת האזרחים ברוסיה]] כנגד [[הצבא האדום]], וניסתה בתוך כך לספח אליה את סיביר, ניסיון שנכשל, היפנים נסוגו מסיביר
בשנים 1921–1922 השתתפה יפן ב[[הוועידה הימית בוושינגטון|וועידה הימית בוושינגטון]] והייתה שותפה להסכמים שהושגו שם. אחד מהם היה ברית של תשע מדינות שנועדה לאפשר לסין לכונן משטר יציב. יפן התחייבה לעיקרון של מדיניות
כש[[חבר הלאומים]] אימץ דו"ח אנטי־יפני של ועדת לייטון, שבחנה את המצב במנצ'וריה, נטש נציג יפן את הדיונים והודיע על כוונת ארצו לפרוש מהארגון, דבר שבצעה בהפגנתיות בנטישת נציגה את חבר הלאומים ב [[1933]]. התרוץ המידי לנטישה היה שיפן סרבה להגביל את הצי שלה לנוסחת "5 : 5 : 3"
שורה 56:
==הכנות היפנים לתקיפה==
[[קובץ:Attack on Pearl Harbor Japanese planes view.jpg|שמאל|ממוזער|300px|צילום מתוך מטוס יפני מתחילת המתקפה: ספינת המלחמה וסט וירג'יניה סופגת טורפדו; 2 מטוסי תקיפה יפניים נראים בתמונה, האחד מימין לפיצוץ והשני בימין התמונה]]
את הרעיון לתקוף את הצי האמריקני ב[[פרל הארבור]] הגה ה[[אדמירל]] [[איסורוקו יממוטו]], מפקד הצי הקיסרי היפני. יממוטו היה גם המוח המתכנן של המתקפה והוא החל את ההכנות אליה מאז [[1940]], ובמשך הזמן האשים קצינים אחרים בצבא היפני בפסיחה על שני הסעיפים בהתייחסו לאיטיות תכנוניהם. הדבר ששכנע את יממוטו שתקיפה מהים ומהאוויר באמצעות נושאת מטוסים היא אפשרית, היה התקפה בריטית על נמל [[טאראנטו]] באיטליה באמצעות מטוסי טורפדו
בקיץ 1941 התאמנו טייסי מפציצי הטורפדו היפנים באי [[קיושו]]. קפטן גנדה בחר בעיר [[קגושימה]] כאזור אימונים משום שהגאוגרפיה, הטופוגרפיה והתשתית שלה סיפקו לטייסיו את אותם אתגרים שציפו להם בפרל הארבור. האימונים כללו טיסה בגובה של 1,500 מטרים מאחורי צלע ההר וצלילה לעבר המבנים והבתים בעיר, עד לגובה של 7 מטרים בלבד, לצורך הטלת ה[[טורפדו]] במים, במרחק של כ־270 מטרים מהמטרה. אחת הבעיות הייתה שלפי המודיעין היפני טורפדו תקני עלול לצלול במקום לשייט סמוך לפני המים ולפגוע בספינות. הפתרון שהושג היה חיבור מצופים עשויים מעץ לזנב הטורפדו. הרעיון התברר כמוצלח ביותר.
שורה 67:
[[קובץ:USS Utah (AG-16) capsizing at Pearl Harbor on 7 December 1941 (80-G-266626).jpg|שמאל|ממוזער|250px|שברי הספינה יוטה]]
ב־[[26 בנובמבר]] עזב תחת [[דממת אלחוט]] צי של שש נושאות מטוסים בפיקוד סגן האדמירל היפני [[צ'ואיצ'י נגומו]] את מפרץ היטוקאפו שבאי [[איטורופ]], כשפניו לפרל הארבור, אותו חלק מהצי שיצא מבסיס האשיראג'ימא באי איטורופ הפליג מצפון, מחוץ לנתיבי ספינות הסוחר, כדי לא להתגלות.
גל התקיפה הראשון יצא בבוקר 7 בדצמבר 1941, בשעה 6:05. 183 מטוסים יצאו במבנה, שנשבר כדי ש־53 מטוסים יוכלו להתפנות לתקיפת [[שדה תעופה|שדות התעופה]] שבאי. מרגע שהתקרבו הכוחות היפנים ליעדם, המגינים האמריקאים פתחו באש [[נ"מ]] לעברם ובסופו של דבר גם ירו עליהם בתותחי 127 מילימטר מספינות שלא ניזוקו קשות.
שורה 73:
היריות הראשונות והחללים הראשונים במתקפה על פרל הארבור התרחשו כאשר USS Ward תקפה והטביעה צוללת יפנית ננסית. היפנים תכננו להפעיל חמש צוללות ננסיות בפרל הארבור כדי לפגוע בספינות הצי האמריקאי באמצעות טורפדו, לאחר תחילת ההפצצה האווירית. אף אחת מהצוללות לא חזרה בשלום, ורק ארבע מתוך חמש הצוללות נמצאו.
המטוסים תקפו בשני גלים, בשעה 7:53 ובשעה 8:55. מטוסי הצי היפני הפציצו את כל בסיסי חיל האוויר של צבא ארצות הברית על האי ואת כל ספינות המלחמה האמריקניות שעגנו במקום. כמעט כל המטוסים שהיו על הקרקע הושמדו, ורק מטוסי קרב בודדים הצליחו להמריא כדי ליירט את המטוסים התוקפים. חמש [[אוניית מערכה|אוניות מערכה]], [[שולת מוקשים]] אחת ושלוש [[משחתת|משחתות]] טבעו, וחמש אוניות נוספות ניזוקו; 188 מטוסים הושמדו, ו־2,402 חיילים אמריקאיים נהרגו. אוניית המערכה [[אריזונה (אוניית מערכה)|אריזונה]] התפוצצה וטבעה ובה יותר מ־1,100 מלחים
האדמירל נגומו החליט לוותר על הגל השלישי והעדיף להסיג את כוחותיו, דבר שאחר כך התברר כטעות קשה מבחינת היפנים. מטרתו של הגל השלישי הייתה לפגוע ביכולת השיקום של הצי, מוסכי הנמל ומפעלים חיוניים על האי. ביטול תקיפה זו איפשר את שיקום [[צי האוקיינוס השקט של ארצות הברית|צי האוקיינוס השקט]] והנמל בזמן קצר בהרבה מאשר בתוכנית היפנית המקורית. את הסבה לבטול מתקפת הגל השלישי סיפק צ'ואיצ'י נאגומו: במתקפת הגל הראשון אבדו היפנים 7 מטוסים, שכולם הופלו באש [[נגד מטוסים]]. במתקפת הגל השני הופלו 22 מטוסים יפניים, וצ'ואיצ'י נאגומו בטל את ההמשך, בטענה, שאז כבר היו האמריקנים ערניים ביותר, ובקש לחסוך באבדות. היסטוריונים טענו מאוחר יותר, שהמחדל היפני היה בכך שלא הפציצו את מכלי הדלק של הנמל, דבר שהיה באפשרותם לעשות. זה הדבר שאפשר לאמריקנים להתאושש מהתוצאות האיומות של המתקפה.
שורה 80:
*המודיעין האמריקני לא הצליח לגלות את התוכנית היפנית. היפנים הסוו את תוכניתם בצורה מושלמת באמצעות שליחת מסרים מעורפלים שהביכו את האמריקנים, וניהול "שיחות שלום" באותו הזמן בין השגריר היפני לשר החוץ האמריקני.
* האמריקנים לא קלטו שישנו [[מרגל]] יפני בהוואי עד לשעות לאחר התקיפה באותו יום 7 בדצמבר 1941, אז נלכד. שמו היה [[תאקאו יושיקאוא]] וכינויו היה "תאדאשי מורימורא". הוא שהה בהוואי מאז 27 במרץ 1941 כסגן הקונסול היפני בהוואי. באיים היו 160,000 תושבים ממוצא יפני אבל הוא התייחס אליהם כאל נאמנים לארצות הברית ולא יצר אתם קשר. עם הזמן הוא סיפק למפעיליו את מפת נמל פרל הארבור. אחד מהרגליו היה לבלות במקומות הבילוי של חילים אמריקנים כדי להבין האם הם מודעים לאפשרות התקיפה. בערב 6 בדצמבר 1941 דווח תאקאו יושיקאוא למפעיליו שהאמריקנים ישנים ואינם מודעים כלל לתכנוני התקיפה.
* גם מרגל [[נאצי]] מטעם ה[[אבווהר]] התגורר בהוואי: שמו היה Bernard Julius Otto Kuehn. הוא התגורר עם משפחתו בדירה בטווח תצפית מנמל פרל הארבור. הגרמנים שלחו אותו כסיוע לתאקאו יושיקאוא, אבל יושיקאוא התייחס אליו כאל "בלתי מקצועי", והעדיף לעבוד לבדו. הגרמני נהג לשדר ליפני אותות [[קוד מורס|מורס]] ממרפסת ביתו והאמריקנים לא ראו בו כל סכנה עד שנעצר
* כל אחת מזרועות הצבא האמריקני האמינה שהאחרת עושה את הצעדים הדרושים. [[הצי האמריקני|הצי]] סמך על [[צבא ארצות הברית|הצבא]] ולהפך ולא הייתה מערכת בקרה כוללת. קשה להאשים את אדמירלי האוקיינוס השקט שלא נקטו אמצעים. ראש הצי באוקיינוס נקט שורה של מהלכים לקדם מתקפה אפשרית, אך ציפה, כמו כולם, שהיא לא תהיה על פרל הארבור אלא בדרום. האמריקנים קלטו הרבה רחשים אלקטרוניים באשר ליציאת ספינות יפניות מנמליהן בראשית דצמבר 1941 אבל טעו לחשוב שמטרת כולן היא [[מלאיה]]. למעשה תקפו היפנים את דרום [[תאילנד]]
* יפן נסתה להחדיר 5 "צוללות כיס" שבכל אחת מהן היו 2 אנשי צות אל נמל פרל הארבור שהיה רדוד. בגלל מבנה הכניסה
*
* מחדל מודיעיני נוסף היה קשור במסרים שקבל השגריר היפני ב[[וושינגטון הבירה]], נומורה. בעת ההיא כבר פיצח המודיעין האמריקני את הצופן הדיפלומטי היפני אבל עדיין לא פיצח את הצופן הצבאי. [[מארק ארנולד פורסטר]] כתב בספרו "[[עולם במלחמה]]" שבעת שהפכו האמריקנים באותיות ובמספרים שהרכיבו את הצופן היפני הפכו האמריקנים את נומורה לשוטה הגדול ביותר בכל תולדות הדיפלומטיה. תכופות קראו את המסרים שנועדו אליו לפני שהוא עצמו קבלם. בכל זאת לא הצליחו למנוע את המתקפה. נומורה קבל מסר מיפן שעליו להודיע לאמריקנים בוושינגטון שישנו מצב מלחמה בין יפן לארצות הברית "בשעה 13:00 לפי הזמן שלך" אלא שעד שהגיעה השעה המיועדת לפי זמנו של נומורה בוושינגטון כבר הייתה פרל הארבור פגועה קשות מזה כמה שעות בגלל הפרשי שעות ידועים: מראית הזריחה כפי שהיא נראית בהוואי קדמה למראיתה בוושינגטון הבירה. אל הדבר הזה התייחס [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] בנאום הכרזת המלחמה שלו, כשכינה את המתקפה בשם: "בכוונה תחילה ללא התגרות". את הידיעה אודות התקיפה קבל רוזוולט במסדרון ה[[בית הלבן]], על ידי רץ שעקף בריצה את 8 גושי הבניינים המפרידים בין בניין [[מחלקת המדינה]] ל[[הבית הלבן|בית הלבן]]. בוושינגטון שררה "בהלת מרגלים" בעקבות התקיפה, דבר שגרם לאמריקנים לא למסור את הידיעה ב[[טלפון]] מחשש לציתות.
שורה 90:
למחרת המתקפה היפנית, ב־[[8 בדצמבר]] 1941, הודיעו ארצות הברית [[הולנד]] ו[[בריטניה]] על [[הכרזת מלחמה]] רשמית על יפן, והקונפליקט העולמי של מלחמת העולם השנייה התרחב על פני כל שטחו של [[האוקיינוס השקט]]. שלושה ימים אחר־כך, ב־[[11 בדצמבר]], הכריזו [[גרמניה הנאצית]] ו[[איטליה הפאשיסטית]] מלחמה על ארצות הברית, ואיטליה נכנסה למלחמת העולם השנייה לצד אויבי [[בעלות הברית]], גם בהקשר האמריקני, כי ב[[אירופה]] וב[[אפריקה]] פעלו האיטלקים מאז [[10 ביוני]] [[1940]]. הכרזת המלחמה הגרמנית הייתה בנגוד לדעת גנרלים בצבא גרמניה, אבל [[אדולף היטלר]] שהכריז מלחמה על ארצות הברית, אמר שהניצחון מובטח כי יש לו בעלת ברית שלא נכבשה מזה 3000 שנה, בהתייחסו אל [[יפן]].
מתקפת הפתע היפנית על פרל הארבור שיתקה את כוחה של ארצות הברית באזור, חיסלה לזמן מה את יכולתה לשלוט במרחב הימי, ואפשרה ליפנים לשלוט במרחבי האוקיינוס השקט. מתקפת פרל הארבור שימשה מבוא להתקדמות היפנית. עד פברואר [[1942]] כבש הצבא היפני את [[גואם]], [[וייק (אי)|וייק]], [[הונג קונג]], [[תאילנד|סיאם]], [[הפיליפינים]], [[מלאיה]] ו[[בורמה]]. שתי ספינות הדגל הבריטיות, [[אה"מ פרינס אוף ויילס]] ו[[אה"מ ריפאלס]], הוטבעו, אחת מדרום לאי [[תיומאן]] והשנייה מצפון לאותו אי [[מלזי]],
עם זאת, הניצחון היפני היה זמני ומוגבל, שכן היפנים לא הצליחו לנצל את התקפתם לגירוש האמריקאים מזירת האוקיינוס השקט. כישלון זה הביא להתמוטטותם כעבור ארבע שנים. היפנים לא הצליחו להשיג שליטה מלאה במרחב הימי שלהם. כניסת ארצות הברית למלחמה גרמה ליפנים למתוח יתר על המידה את גבולות יכולת השליטה על יחידותיהם, ולא אפשרה להם לרכז מאמץ במקום אחד.
שורה 98:
היפנים זיהו את בסיס פרל הארבור כנכס החיוני של ארצות הברית, אך התעלמו או לא הכירו בחשיבותן של נושאות המטוסים כעמוד השדרה של הצי האמריקאי. כמו כן הם לא העריכו נכונה את התגובה של העם האמריקאי למפלת פרל הארבור ולא ציפו להתגייסות מסיבית של ארצות הברית למלחמה נגד יפן. האדמירל [[איסורוקו יממוטו|יממוטו]], שהכיר היטב את המנטליות האמריקנית מתקופת לימודיו בארצות הברית, הזהיר בעצמו כי התקפה על פרל הארבור, אם לא תסתיים בריסוק מלא של הצי האמריקאי באוקיינוס השקט, תביא לתוצאות הפוכות ו"תעורר את הענק האמריקאי מרבצו".
תחזיותיו של יממוטו התגשמו במלואן. הציבור האמריקאי, שהיה מפולג לגבי מידת המעורבות של ארצות הברית במלחמה באירופה, התאושש מהר מאוד מהלם המתקפה בפרל הארבור והתאחד כולו סביב הקריאה לנקום ביפן, ב[[היטלר]] וב[[פשיזם]]. קריאת הקרב של לוחמי ארצות הברית מאז אותו יום הייתה "זכרו את פרל הארבור" (Remember Pearl Harbor).
הדגל האמריקני שהתנוסס מעל למפקדתו של הגנרל [[דגלאס מקארתור]] ב[[טוקיו]] בתפקידו כמושל יפן לאחר כניעתה, היה אותו דגל שהתנוסס בפרל הארבור ביום התקיפה היפנית.
שורה 114:
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Pearl Harbor attack|תצוגה=המתקפה על פרל הארבור}}
* [http://www.combinedfleet.com/btl_ph.htm תיאור המתקפה על פרל הארבור באתר המוקדש לצי היפני הקיסרי]
* מאיר כהן, [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2020/08/09/18249096.pdf '''פרל הארבור
* יוסף ירבלום, [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2020/10/27/44018375.pdf '''התקפת הפתע על "נמל הפנינים'''], 'מערכות ים' 104, יולי 1971, עמ' 43.
* [http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,953226,00.html מאמר בטיים מגזין
* [http://www.ihr.org/jhr/v11/v11p431_Lutton.html פרל הארבור
* [https://web.archive.org/web/20060513041451/http://plasma.nationalgeographic.com/pearlharbor/ngbeyond/ נשיונל ג'יאוגרפיק: פרל הארבור, עובדות, שאלות ותשובות]
* [http://www.navsource.org/Naval/ph2.htm צילומי אוויר יפנים של התקיפה]
* {{חיים של אחרים|פרל הארבור|7 בדצמבר 2010|
* [https://web.archive.org/web/20140819102932/http://www.warhistoryonline.com/war-articles/march-4th-1942-2nd-raid-pearl-harbor.html ניסיונות תקיפה נוספים של היפנים] {{אנגלית}}
* [[אפרים לפיד]], [https://www.israeldefense.co.il/he/node/41122 פרל הארבור: התקפת הפתע והטיוח הענק שלאחריה], [[IsraelDefense]],{{כ}} 6 בדצמבר 2019
|