הפיגועים בבגדאד (1950–1951) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
הוספת האפשרות המקומית (בהתאמה לחלק מהמסקנות, ולכתבתו של שגב). אגב, צריך להעשיר את הערך הזה
תגיות: אות סופית באמצע מילה עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 6:
לאחר הפיגועים עצרו שלטונות עיראק שלושה פעילים ציונים בגין הפיגועים, הם הועמדו לדין והוטל גזר דין מוות על [[שלום צאלח]] ו[[יוסף בצרי]], ו-10 שנות מאסר על [[יהודה תג'ר]].
 
בעשרות השנים האחרונות מתנהל ויכוח סוער על השאלה האם משליכי הפצצות היו יהודים שנשלחו על ידי המוסד לזרוע חרדה על מנת לעודד עלייה יהודית למדינת ישראל שרק נולדה, אוקבוצת האםפעילים הייתהציונים זומקומית שפעלה מסיבותיה-היא, או פעולה של מוסלמים מקומיים קיצונים אנטי-יהודיים בעיראק. האירועים עצמם נותרו לא פתורים, והיו נושא לתביעות ובירורים בישראל . ב- [[1952]], חקר צוות מיוחד של המוסד אם מי מאנשיו היה מעורב בפיצוצים ולא מצא הוכחה לכך. רבים מיוצאי עיראק המשיכו לטעון שהמחתרת היהודית בעיראק הייתה מעורבת בפיגועים וכי אין זה ראוי שהמוסד יחקור את עצמו. ב-[[1960]] הורה [[דוד בן-גוריון]], ראש הממשלה דאז, ל[[איסר הראל]] למנות צוות חקירה בהרכב אחר. צוות בן 3 חברים בראשות [[חיים יערי]], בדק שוב את האירועים וגם הצוות הזה לא מצא הוכחות שיהודים היו מעורבים. ב- [[1977]], פרסם העיתונאי [[ברוך נאדל]] כתבה בה האשים את התנועה הציונית בתכנון הפיגוע ובביצועו. [[מרדכי בן פורת]], שהיה בזמן האירוע שליח בבגדאד מטעם התנועה הציונית, הגיש תביעת לשון הרע נגדו לבית המשפט וזכה בה. נאדל חזר בו מהאשמה והתנצל{{הערה|[[ג'קי חוגי]], '''פצצת עומק''', [[מעריב]] סוףהשבוע, 15 בינואר 2021}}
 
== קישורים חיצוניים ==