לא אד"ו ראש – הבדלי גרסאות

הוסרו 2 בתים ,  לפני 4 חודשים
אחידות במיקום הערות שוליים
(אחידות במיקום הערות שוליים)
'''לא אָד"וּ ראש''' הוא אחד הכללים ב[[הלוח העברי|לוח העברי]], הקובע שיומו הראשון של [[ראש השנה]] לא יחול בימים ראשון, רביעי או שישי ב[[שבוע]] (א', ד', ו' בהתאמה).{{הערה|{{בבלי|ראש השנה|כ|א}},{{ירושלמי|סוכה|ד|א}}.}}.
 
על פי כלל זה, כאשר [[מולד הלבנה|מולד הירח]] הממוצע חל בימים אלה, א' בתשרי יחול למחרת.
*'''הסיבות להימנעות מיום ד' ומיום ו'''': אם קובעים את ראש השנה ביום ד' או ביום ו', [[יום הכיפורים]] אשר מתחיל תשעה ימים אחר כך, יהיה ביום שישי, או ביום ראשון, שני ימים הצמודים לשבת (אחת לפני השבת ואחת אחריה). נוצרות שתי בעיות כשיום הכיפורים צמוד לשבת:
**לא יוותרו [[ירקות]] טריים לאכילה בתום צמד הימים השבת ויום הכיפורים, מפני שהן נלקטו יומיים קודם. (בחגים אחרים מותר לבשל ביום החג, אך לא ביום הכיפורים).
**אדם אשר נפטר ביום הראשון מתוך צמד הימים יום הכיפורים ושבת, לא יוכל להיקבר במשך יומיים, דבר הנחשב 'חילול כבוד המת'.{{הערה|בעוד בחגים אחרים מותר לקבור את המת על ידי גויים. ({{בבלי|ביצה|ו|א}})}}{{הערה|שם=ראש השנה כ א|{{בבלי|ראש השנה|כ|א}}}}.
*'''הסיבה להימנעות מיום א'''': קיים איסור [[הלכה|הלכתי]] לקיים את מנהג חביטת ה[[ערבה (צמח)|ערבות]] כש[[הושענא רבה]] חל בשבת, ועל מנת למנוע ביטול של מנהג זה, דאגו שהושענא רבה לא יחול בשבת.{{הערה|{{בבלי|סוכה|מג|ב|מפרש=רש"י|ד"ה=לא איקלע}}}}{{הערה|זהו ההסבר הרווח לכלל (ראו [[ביאור הלכה]] אורח חיים תכח ד"ה {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תכח א#ביאור הלכה|"אלו הימים שאין קובעין וכו'}})}}.
 
יש הסבורים שגם בזמן שנהגו לקדש את החודש על פי הראייה, בית הדין היה משתדל למנוע מצב בו ראש השנה חל בימים רביעי ושישי,{{הערה|שם=ראש השנה כ א}}, וקביעת הכלל בלוח המחושב רק קיבעה נוהג קדום זה והוסיפה עליו את הדחיה מיום ראשון.{{הערה|{{ירושלמי|סוכה|ד|א}}.}}.
===שיטת הרמב"ם===
לפי ה[[רמב"ם]] 'לא אד"ו' נובע משיקולים אסטרונומיים, על מנת לדייק ככל האפשר לפי זמן [[מולד הלבנה]] האמיתי ([[משנה תורה]], הלכות קידוש החודש, פרק ז', הלכה ח'). ה[[אברהם בן דוד מפושקירה|ראב"ד]] התנגד לדעה זו (הלכות קידוש החודש, פרק ז, הלכה ח), וחכמים נוספים הביעו הסתייגות ממנה, משום שלא ברור כיצד דחיות אלו תורמות להתאמה האמורה. [[הלבוש]] תירץ שעצם הסיבה לדחיות היא כדי לתאם את ראשי החודשים עם ראיית הירח והסיבות לבחירת ימים אלו הן הסיבות שהוזכרו לעיל (לבוש אדר היקר על הרמב"ם שם).
 
== אטימולוגיה ==
שם הכלל "לא אד"ו ראש" איננו אקראי לגמרי. מקור הביטוי מופיע ב[[ספר עזרא]]: {{ציטוטון|וַאֲצַוֶּה אוֹתָם עַל אִדּוֹ הָרֹאשׁ}}.{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|ח|יז}}.}}.{{דרושה הבהרה|סיבה=צריך סימוכין לבסס את ההשוואה.}} אם כי אין ביניהם כל קשר נראה לעין במשמעות התוכן.{{הערה|עיין [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21162&st=&pgnum=18 בספר העיבור] ל[[אברהם אבן עזרא]]}}.
 
== לא בד"ו פסח ==
==הכללת כללים אלו לימים נוספים בשנה==
כתוצאה מזה ש'לא אד"ו' חל על יום א' תשרי, נובעים כללים נוספים לגבי הימים שלפניו:
* לגבי יום לפני ראש השנה - כט' אלול חל הכלל 'לא גה"ז',
* ולגבי כח' אלול חל הכלל 'לא בד"ו'.
וכן הלאה:
* לגבי כה' אלול 'לא אג"ו'
* לגבי כד' אלול 'לא בה"ז'
* ולגבי כג' אלול שוב חוזר הכלל: 'לא אד"ו'.
וכך אפשר לחשב אחורה (במחזוריות של שבעה ימים), באיזה יום לא יחול כל תאריך עברי בשנה עד א' ניסן. ואם נפצל את החישוב לשנה פשוטה ומעוברת נוכל לחשב אחורה אף עד א' טבת. (אי אפשר לחשב יותר אחורה כי חודשים חשוון וכסלו לפעמים בעלי 30 יום ולפעמים בעלי 29 יום). וכן אפשר לחשב קדימה מא' תשרי, עד כט' חשון.
 
ו"פ - [[פורים|'''פ'''ורים]] (שלפני פסח) חל ביום שחל בו '''ו'''' של פסח
 
ז"ע - [[יום העצמאות|'''ע'''צמאות]] יחול ביום שחל בו '''ז'''' של פסח.{{הערה|1=זוהי תוספת מאוחרת לכלל אתב"ש, שחידש הרב [[עמרם אבורביע]] בספרו נתיבי עם (עמ' קפג)}}. הסימן מתייחס לה' באייר ולא למועדו של יום העצמאות בפועל (המתחשב בדחיות ובהקדמות של יום העצמאות הנעשות למניעת חילול שבת).
 
== ראו גם ==