יוליה סואימיאס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפות (הייתה , אימפריה הרומית), קו מפריד בטווח מספרים |
|||
שורה 4:
==קורות חייה==
===עד לעלייתה לשלטון===
יוליה סוימיאס הייתה ביתה הבכורה של האצילה הרומית יוליה מאיסה ושל הקונסול גאיוס יוליוס אוויטוס. אימה הייתה אחותה של הקיסרית [[יוליה דומנה]] - אשתו של הקיסר [[קרקלה]] ובכך הפכה יוליה סוימיאס לחלק מ[[השושלת הסוורית]].
בתאריך לא ידוע היא התחתנה עם אציל רומאי ממוצא סורי סקסטוס וריוס מרקלוס (Sextus Varius Marcellus), בזכות קרבתם היתרה לבית המלוכה הזוג התגורר ברומא ובעלה שימש כסנטור. לזוג נולד, ככל הנראה בשנת 203 או 204 בן בשם סקסטוס ואריוס אוויטוס בסיאנוס (לטינית: Sextus Varius Avitus Bassianus). מלבד סקסטוס ואריוס נולד לזוג בן נוסף, ששמו לא ידוע. בשנת 215 נפטר בעלה של יוליה סוימיאס.
באפריל 217 נרצח [[קרקלה]] בידי חייל שנשלח מטעם [[מקרינוס]], מפקד [[המשמר הפרטוריאני]]. במשך מספר ימים נותרה האימפריה הרומית ללא שליט, וב-11 באפריל הכריז מקרינוס על עצמו, בתמיכת הצבא הרומי, בתואר [[אוגוסטוס]] ולקח לעצמו את כל התארים והסמכויות של השלטון. דודתה של יוליה סוימיאס התאבדה ומקרינוס שלח את שאר בנות המשפחה יוליה מאסה, ביחד עם בנותיה יוליה מָמָאֶיה ויוליה סוימיאס ובנה ל[[גלות]] באמסה. ליוליה מאסה הייתה גישה חופשית למקורות העושר של משפחתה ולמקורות הכוח בעיר ובפרובינציה, גורמים שאפשרו לה לחתור תחת מקרינוס.{{הערה|Michael Grant. The Severans: The Changed Roman Empire. Psychology Press, 1996 page 24|כיוון=שמאל}}
===הדחת מקרינוס והמלכת אלאגבלוס===
יוליה מאסה ניצלה את הפופולריות של סקסטוס ואריוס בסיאנוס בקרב חיילי הלגיון השלישי גאליקה ואת הנאמנות של חיילי הלגיון לקרקלה על מנת ליצור בסיס כוח צבאי להפיכת השלטון. היא התניעה והנהיגה מהלך שבסיכומו עלה אלאגבאלוס לשלטון.{{הערה|Fik Meijer.Emperors Don't Die in Bed. Routledge, 2004 page 78|כיוון=שמאל}} היא הפיצה את השמועה שסקסטוס ואריוס בסיאנוס הוא [[ממזר]]ו של קרקלה ממערכת יחסים עם בתה ויוליה סוימיאס. כתוצאה מכך, הוא היה היורש הזכר האחרון לשושלת בית סוורוס. שמועה נוספת שסייעה לרכוש את אהדת הלגיון הצביעה על עושרה המופלג של המשפחה ועל נכונותה לתגמל ביד רחבה את התומכים בה. חיילי הלגיון הזמינו את הנשים ואת סקסטוס ואריוס בסיאנוס למחנה הלגיון, הלבישו את הילד בבגדי ארגמן והכריזו עליו כקיסר ושליט האימפריה הרומית.{{הערה|1=The Cambridge Ancient History Volume 12: The Crisis of Empire, AD 193–337, Edited by Alan Bowman, University of Cambridge 2005 page 21}}
עם קבלת הידיעה על המרידה שלח מקרינוס, שככל הנראה לא העריך את חומרת האיום, כוח פרשים תחת פיקודו של גנרל מנאמניו לדכא את המרד. המהלך הצבאי המהוסס נכשל ומקרינוס יצא לקראת המורדים במטרה לדכא את המרד. הצבאות נפגשו לקרב מכריע ומקרינוס נמלט משדה הקרב כאשר היה ברור שיחידות שלמות מצבאו עורקות למחנה המורדים. כך או כך, מקרינוס נותר ללא צבא שיתמוך בו והחל במסע בריחה עם בנו מתוך תקווה להגיע לרומא, אך נעצר בדרך והוצא להורג.{{הערה|1= The Cambridge Ancient History Volume 12: The Crisis of Empire, AD 193–337, Edited by Alan Bowman, University of Cambridge 2005 page 21|כיוון=שמאל}}
אלאגבאלוס ונשות המשפחה תחת שרביטה של יוליה מאסה נשארו באנטיוכיה ולאחר מכן ב[[ניקומדיה]] במשך שנה על מנת לבסס את השלטון. תחילה היה עליהם להתמודד עם מספר טוענים לכתר. אלאגבאלוס התמקד בפולחן של אל השמש בעוד יוליה מאסה ויוליה סוימיאס אחזו הלכה למעשה במושכות השלטון. בסדרת טיהורים הוציאו להורג כל מי שיכול היה להיות איום על השלטון, ייתכן שמהלכים אלו נעשו מיוזמתן של יוליה מאסה ויוליה סוימיאס כחלק ממאבקי כוח בחצר על השאלה מי יחזיק במושכות השלטון. בסדרת טיהורים נוספת הוצאו להורג מושלים של פרובינקיות מנאמני מקרינוס ובהם מושל מצרים, [[פאנוניה]], סוריה, [[ערביה (פרובינקיה רומית)|ערביה]]. במקביל מונה פובליוס ולריוס קומזון (Publius Valerius Comazon), מפקד הלגיון השני פרטיקה, למפקד [[המשמר הפרטוריאני]] ולאחר מכן ל[[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]] לצד אלאגבאלוס בשנת 220 ומושל העיר רומא, אך לפי קסיוס דיו היה כלי-שרת ובובה בידי השליטים האמיתיים - יוליה מאסה ויוליה סוימיאס.{{הערה|Martijn Icks. The Crimes of Elagabalus: The Life and Legacy of Rome's Decadent Boy Emperor. Harvard University Press 2012 page 17|כיוון=שמאל}}
==הערות שוליים==
| |||