היתר מכירה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כידוע, הרב שלמה זלמן אויערבאך היה יותר מתון בענין זה
שורה 32:
ישנה הסכמה גורפת כמעט, שגזירת [[איסור ספיחין|ספיחין]] אינה חלה על שדות של גויים שעובדו על ידי גויים. לעומת זאת, ה[[רדב"ז]] כתב שאיסור ספיחין חל על עבודה של ישראל בשדה של גוי, ולכן רק כשהיהודי עובד בהיתר, לפי אחת השיטות בסעיף הקודם, התוצרת החד-שנתית מותרת באכילה.
 
המתנגדים להיתר המכירה טוענים, שייתכן כי איסור ספיחין חל על פירות שגדלו בשדה גוי בעבודת גוי שאורגנה על ידי יהודי, או שיש חובה על הגוי למכור אותם ליהודי.{{הערה|אור ישראל, כסלו תשס"ב, עמוד קמה; הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] כתב שבמצב כזה לא חל איסור ספיחין, שם עמוד קנז.}} בנוסף, המתנגדים להיתר המכירה חוששים שמא גם על מלאכות מדרבנן חל איסור ספיחין.{{הערה|אור ישראל, כסלו תשס"ב, עמוד קמה.}} הרב זלמן נחמיה גולדברג כותבכתב שאיסור ספיחין לא חל כלל על פירות שאינם קדושים בקדושת שביעית, כך שמי שסובר שפירות גוי אינם קדושים בקדושת שביעית (כבסעיף הקודם) לא צריך לחשוש לספיחין.{{הערה|אור ישראל, כסלו תשס"ב, עמוד קנז; אך הרב וייסמנדל חלק עליו, שם עמוד קמו.}}
 
==הצורך בהיתר==