מנחם מנדל שניאורסון – הבדלי גרסאות

מ
בוט החלפות: אוניברסיטה
(ביטול גרסה 32102433 של דג ירוק (שיחה) קיים. רק שהיה לי טעות. תודה רבה על השימת לב)
מ (בוט החלפות: אוניברסיטה)
בסוכות [[תרפ"ג]] ([[1922]]) נפגש ב[[רוסטוב]] לראשונה עם חותנו לימים, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] מליובאוויטש, השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד{{הערה|שנים ראשונות, עמוד 135}}. בקיץ של אותה שנה הזמינו חותנו לעתיד לעיר הנופש קיסלובודסק שבה שהה אז עם משפחתו, מתוך רצון לשדכו לבתו, [[חיה מושקא שניאורסון]]. מאותה עת התקרב מנחם מנדל הצעיר למשפחת האדמו"ר{{הערה|'סודו של הרבי' עמ' 79–80; 'השביעי', עמ' 48–51. ראו כרך מיוחד של מכתבי הריי"צ אל בתו חיה מושקא ואל חתנו הרב מנחם מנדל: '''אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ – חלק ט"ו''', {{ISBN|0826653529}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין, הוצאה שנייה, 2011, תשע"א}}. שנה לאחר מכן קיבל [[סמיכה לרבנות]] מדודו הרב [[שמואל שניאורסון (ניקולייב)|שמואל שניאורסון]]. החל מנובמבר [[1926]] השתתף מנחם מנדל ב[[אוניברסיטת לנינגרד]] כ[[שומע חופשי]] בשיעורי [[מתמטיקה]] ו[[הנדסה]], לפי דרישת חמיו המיועד, ובמימונו{{מקור}}. לאחר שהפך לאדמו"ר בעצמו, הביע התנגדות חריפה ללימודים באוניברסיטה,{{הערה|ראו [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&CategoryID=1006 "לימוד במוסדות אקדמיים"] באתר הרשמי של חב"ד}}. באותם ימים פגש את [[יוסף רוזין]] ("הרוגצ'ובר"){{הערה|ראו ישראל אורי מייטליס, [http://asif.co.il/?wpfb_dl=2360 "הלמדנות הפילוסופית" של רבי יוסף רוזין בדרשותיו של רבי מנחם מנדל שניאורסון], עמ' 28. וראו [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=871 חסיד נלבב ובר פועל], באתר שטורעם}}, שאותו העריץ{{הערה|בתפיסת הרבי מלובביץ', הרוגצ'ובר ותורתו הם "דבר יוצא מן הכלל לגמרי, דבר חדש", והם מהווים חלק מסימני הגאולה. ראו: [[תורת מנחם|התוועדויות]] תשמ"ז, חלק ב', עמ' 627}}. על פי תצהיר שנתן מאוחר יותר, כתובתו באותה תקופה הייתה בבית חותנו{{הערה|מ' פרידמן וש' היילמן, 'הרבי מלובביץ'{{כ}}', עמ' 89–92}}. עם זאת, ישנן עדויות כי התגורר במקומות אחרים{{הערה| חיים רפופורט, The Afterlife of Scholarship, ניו-יורק, 2011, עמ' 132; 'ימי מלך' ח"א, עמ' 165}}. בני הזוג התחתנו בנובמבר [[1928]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=1928: Marriage - Life & Times|כתובת=https://web.archive.org/web/20150318214832/https://www.chabad.org/therebbe/timeline_cdo/aid/62152/jewish/1928-Marriage.htm|תאריך=2015-03-18|תאריך_וידוא=2019-11-05|אתר=web.archive.org במקור מ-CHABAD.ORG}}}}, ב[[י"ד בכסלו]] [[ה'תרפ"ט]], ב[[ורשה|וורשה]]. לדברי החוקרים פרידמן והיילמן, בני הזוג עמדו בקשר במשך למעלה מחמש שנים לפני החתונה, פרק זמן בלתי מקובל בעולם הדתי, בפרט במשפחות אדמו"רים{{הערה|הרבי מלובביץ, עמ' 92, תרגום עמוס כרמל. ירושלים 2011}}.
עוד קודם לכן, בשנת [[1927]], עזב מנחם מנדל את [[ברית המועצות]] ועבר להתגורר ב[[ברלין]]. בשנים 1932-1928 למד לימודים אקדמיים ב[[אוניברסיטת הומבולדט של ברלין]] בתחומי המתמטיקה והפילוסופיה של הטבע, וכן למד בבית המדרש לרבנים ע"ש [[עזריאל הילדסהיימר]], וקיבל הסמכה לרבנות מהרב [[יחיאל יעקב וינברג]] שעמד בראש המוסד.{{הערה|'''סודו של הרבי''', יחיאל הררי, תל אביב 2013, עמ' 94-93.}}
באונברסיטהבאוניברסיטה הכיר את הרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)]] שלמד באותן שנים ואף למד שנה אחת בבית המדרש לרבנים.{{הערה|'''סודו של הרבי''', יחיאל הררי, תל אביב 2013, עמ' 94.}} פרנסתו העיקרית התקיימה על אביו, וכשהתדרדר מצבו הכלכלי של אביו - הוא התקיים בעיקר על תמיכת חותנו בעת שהתגורר בברלין ובפריז.{{הערה|'''סודו של הרבי''', יחיאל הררי, תל אביב 2013, עמ' 94. '''הרבי מלובביץ'''', מנחם פרידמן ושמואל היילמן, תרגום מאנגלית: עמוס כרמל, ירושלים 2011, עמ' 123.}} אחרי החתונה המשיך להתגורר בברלין, ולמשך סמסטר וחצי למד מתמטיקה, [[פיזיקה]] ו[[פילוסופיה]] כשומע חופשי ב[[אוניברסיטת ברלין]]{{הערה|{{הארץ|יאיר שלג|אח אחד התפקר, אח שני חולה נפש|1.1413480|29 במאי 2007}}}}.
 
בשנת [[1933]] עבר ל[[פריז]], שם סיים לימודי [[הנדסת חשמל]] בבית הספר [[בית הספר המיוחד לעבודות ציבוריות|ESTP]] להשכלה גבוהה בעבודות ציבוריות. החל מקיץ [[1934]] שהו בני הזוג בפולין כמעט שנה{{הערה|יחיאל הררי, 'סודו של הרבי', תל אביב 2013, עמ' 129}}. בתאריך [[24 ביולי]] [[1937]] קיבל שניאורסון תואר [[מהנדס חשמל]]. בנובמבר 1937 נרשם ללימודי [[מתמטיקה]] ב[[סורבון]]{{הערה|שם=סורבון, נובמבר 37|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=19419 חשיפה: רישום הרבי לסורבון] אתר שטורעם, כ"ז בתשרי תשס"ח. לפי הרישומים, המקצוע המרכזי שלמד שם היה [[חשבון דיפרנציאלי]]}}, ובנובמבר [[1938]] ללימודי המשך בתחום [[מדעים מדויקים|המדעים המדויקים]]{{הערה|שם=א סורבון, נובמבר 37|הררי, 'סודו של הרבי', עמוד 131, בהערה 56 מביא זאת מתוך ספר הרישום שבארכיון האוניברסיטה}}, לימים סיפר שלמד גם פיזיקה בסורבון{{הערה|שם=למדתי פיזיקה בסורבון|{{מעריב|גאולה כהן|בארבע עינים עם הרבי מלובאביץ'|1964/12/18|01100}}}}. הלימודים באוניברסיטה בפריז היו הסיכוי היחיד של בני הזוג לקבל אשרת שהיה בפריז{{הערה|"עם תעודת המהנדס נרשם ללימודי המשך באוניברסיטת סורבון, בתחום המדעים המדויקים, ככל הנראה כדי להוסיף לקבל אשרת שהייה במדינה. הלימודים האקדמיים של ר' מנחם־מענדל הם, כאמור, הסיכוי היחיד של בני הזוג להשיג אישורים רשמיים להתגורר בפאריס. בשנת תרצ"ח, שלהי שנת 1937, רבי מנחם־מענדל ואשתו פונים לראשונה במכתב למשרד המשפטים הצרפתי בבקשה להעניק להם אזרחות צרפתית. בקשת האזרחות נבחנת בקפידה בתהליך ארוך ומייגע" (הררי, סודו של הרבי, צוטט ב[https://www.israelhayom.co.il/article/95765 כתבה ב"ישראל היום"])}}.