פלוגות הגיוס של בית"ר – הבדלי גרסאות

מ
בוט החלפות: ביטחו\1, \1יישוב\2
מ (בוט החלפות: ביטחו\1, \1יישוב\2)
ההחלטה על הקמת הפלוגות התקבלה הכינוס העולמי הראשון של בית"ר שהתקיים ב[[דנציג]] באפריל [[1931]]. שם הוחלט כי העולים הבית"רים אל [[ארץ ישראל]] יגויסו למסגרת עבודה תחת מה שכונה "צבא עבודה" לתקופה של שנתיים, עם הגיעם ארצה. בקיץ של אותה שנה "שלטון בית"ר", המוסד העליון של התנועה, מינה הנהגה לפלוגות העבודה בארץ ישראל, ובראשה הועמד [[גרשון שץ]]. במסגרת הפלוגות אורגנו למעלה מ-200 צעירים וצעירות לכדי קבוצות בשבע מושבות. הוחלט כי כל פלוגה רשאית לבחור מה יהיה אורח החיים החברתי בה (כגון קומונה או [[קואופרטיב]]), כל עוד יתקיים החופש המרבי לכל אחד מחבריה. בשנת [[1935]] הוחלט כי הגיוס לפלוגות יחול גם על חברי בית"ר בארץ ישראל, והשם השתנה ל"פלוגות הגיוס של בית"ר".
 
מספרם של המגויסים עלה לכדי 800 אנשי פלוגה ב-18 מוקדים בארץ. מספר זה הוסיף ועלה בשל [[עליית אף על פי]]. עיקר הפעילות התמקדה בחקלאות, שמירה, קליטת ופיזור מעפילים ואימון צבאי. הרוב המוחלט של הישוביםהיישובים בהם שהו הפלוגות היה לבסיסי אצ"ל. ביישובי הספר תרמו הפלוגות לשיפור המצב הבטחוניהביטחוני והיוו מוקד חברה ותרבות לתושבי המקום.
 
בין הפלוגות הידועות היו:
475,756

עריכות