אריה לייב שפירא (וילנה) – הבדלי גרסאות

| שם בשפת המקור =

| תמונה =

| כיתוב =

| כינוי =

| מקום פטירה = [[וילנא]].

| סיבת המוות =

| מקום קבורה =

| השתייכות =

| תפקידים נוספים =

| רבותיו =

| תלמידיו =

| בני דורו =

| בן זוג =

| בת זוג =

| צאצאים =

| חתימה =

== קורות חייםביוגרפיה ==

רבי אריה לייב שפירא נולד בשנת [[תס"ב]] ([[1702]]) בעיר [[דרהוביץ]] שב[[ליטא]], דור עשרים לרש"י, מצד יוכבד בתו הבכורה של רש"י ודרך בנה [[הריב"ם]]. הוא גם היה נצר לאחת המשפחות העתיקות ב[[יהדות אשכנז]], [[שפירא]], שמוצאה מתחיל מהרב שמואל שפירא מהעיר [[שפייר]] שב[[אשכנז]] ([[גרמניה]]) וחתנו של הרב מתתיהו טריוויש (ע"ש עיר הולדתו של רש"י - טרויש, כיום [[טרואה]]). אביו הרב יצחק שפירא, מחבר הספר "אלף המגן", ועוד ספרים, נולד ב[[מינסק]] וכיהן כרב העיר דרהוביץ ואב"ד של קהילתה. שם אמו מרת נחמה. סבו היה הרב אליעזר שפירא ממינסק -– "הרא"ש". חיבר הספר "פי' הרא"ש על העברונות" (כנראה לא נדפס מעולם). והוא היה נכד רבי [[נתן נטע שפירא מהורדנה|נתן נטע שפירא הראשון]] (בעל ה"אמרי שפר"), שהיה אב"ד ב[[הורדנה]] (נפטר ב-[[1577]]). האב הרב יצחק שפירא נפטר ביום ב' כ"ה אדר [[ה'תע"א]] ([[1711]]), בק"ק לבוב, כששפירא היה כבן תשע בלבד, וקרוב משפחה {{דרוש מקור}} לקח את הילד תחת חסותו והביאו לו[[וילנה]]. כשהגיע הרב אריה לייב שפירא לגיל 13 הוא [[שידוך|שודך]] לבתו של הקצין רבי מרדכי בן הקצין רבי עזריאל מחשובי העדה בווילנה, וחמותו פעסי' בת מהר"ש זנוויל מייזלש, שדאג לפרנסתו בכבוד ואיפשר לו לימודים בלי דאגות כלכליות.

בשנת [[תצ"ב]] ([[1732]]), כשהיה רבי אריה לייב בן שלושים, הוא הוציא לאור את "מסכת סופרים" עם שני ביאוריו: "נחלת אריאל" (בפשט) ו"מעון אריות" (בפלפול). בהקדמת המחבר המופיעה בשער הספר, נכתב: '''"...ובמעט חכמת הנדסה ודקדוק ומסורת והגיון בללתיו"''', ומכאן אנו למדים שהיה לו ידע גם במקצועות כלליים אלה ולא רק בלימודי קודש. הספרים עשו רושם גדול על גאוני התורה בווילנה וסללו את דרכו של רבי אריה לייב שפירא, להפוך לאב"ד של קהילת וילנה, תפקיד בו כיהן עד יום פטירתו בט"ו אייר תקכ"א -– [[1761]].

* הרב [[חיים קרלינסקי]], "[[מוריה (כתב עת)|מוריה]]" גיליון ג-דג–ד, עמ' צה, ניסן תשד"מ, 1984

* 'שפירא, ר' אריה־לייב ב"ר יצחק', בתוך: [[דב ליפץ]] (מרכז המערכת), [[נתן גורן]] [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: [[עם הספר (הוצאת ספרים)|עם הספר]], תשכ"ז, עמ' 100 ({{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונה 1298).