ג'ורג' בלנשין – הבדלי גרסאות

בלנשין נולד ב[[סנקט פטרבורג]] למשפחת אמנים [[גאורגיה|גאורגית]]. הוא למד ב[[הקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג|קונסרבטוריון של סנקט פטרבורג]]. אביו [[מליטון בלנצ'יוודזה]] ([[1862]]-[[1937]]) היה [[מלחין]] ומייסד [[בית אופרה|בית האופרה]] של [[כותאיסי]], שנקראתשנקרא על שמו. אחיו, [[אנדריה בלנצ'יוודזה]] ([[1906]]-[[1992]]), היה מלחין גאורגי נודע.

היה בין אחרוני הכוריאוגרפים שעבדו עבור [[סרגיי דיאגילב]] ("[[אפולו" מוליך המוזות]], "הבן האובד","שירת[[הזמיר (סטרווינסקי)|הזמיר"]] ([[עיצוב תפאורה]]: [[אנרי מאטיס]]) ,"החתולה".) ביחד עם [[לינקולן קרסטיין]] הקים בית ספר לבלט אמריקאי ולהקה, בה כיכבה אשתו, [[מריה טולצ'יף]], כ[[פרימה בלרינה]]. באותה תקופה היה בלנשין אחראי לפיתוח הסגנון שנודע כ"בלט אמריקאי", אשר כלל טכניקות קצביות, אתלטיות, ומתואמות למוזיקהל[[מוזיקה מודרנית]], כדוגמת [[סווינג]]. יכולותיהכישוריה האקרובטיים של טולצ'יף היו מותאמים במיוחד לדרישות סגנון זה, והשניים עבדו במהלך שנים לשכללו. כשטולצ'יף רקדה בסגנון ב[[תיאטרון בולשוי]] וב[[פריז]], הוא התקבל בהתלהבות על ידי המבקרים והקהל. שיתוף הפעולה בין [[איגור סטרווינסקי]] ובלנצ'יןובלנשין אשר החל תחת ידיו של סרגיי דיאגילב נמשך עשרות שנים לאחר מותו והם יצרו יחדיו בארצות הברית עשרות בלטים. בלנשין יצר בלטים גם עבור להקת הבלטה[[בלט הרוסירוס שלדה מונטה קארלו (Ballet Rousse)קרלו]], [[בלט האופרה של פריז]], ותיאטרוןו[[תיאטרון הבלט האמריקאי]]. בלנצ'יןבלנשין יצר תפקידים עבור הבלרינות אלכסנדרה דנילובה, מריה טולצ'יף, מליסיה היידן, [[סוזן פארלפרל]], מריל אשלי ודרסי קיסטלר, אשר סוקרו בסרט ''Dancing for Mr. B''' אשר יצא מספר שנים אחר מותו. בלנשין פיתח סגנון מדויק מאוד ומושלם מקצה הבוהן ועד קצה הזרת, הראש והצוואר, תבע מרקדניו ביצוע מושלם והתמסרות מושלמת,. סגנונו התפתח לסגנון מופשט מאוד, הוא בחר בתלבושות אשר לאשאינן מסתירות את מבנה גוף הרקדנים ומבליטות את רצינותם, אמינותם ויושרם, ונמנע משימוש באפקטים.