ירוחם פישל יהושע ברנשטיין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים ריקים בתבניות שחוסמים שאיבה אוטומטית מוויקינתונים (תג) |
|||
שורה 30:
נולד לרבי משה ישראל ב[[ירושלים]] בנו של רבי [[בנימין יהודה לייב ברנשטיין]]. צאצא של אדמו"רי [[חסידות לעלוב|לעלוב]], [[חסידות קרלין|קרלין]] ושל [[היהודי הקדוש]] מ[[בית פשיסחה|פשיסחה]]. היה מקורב לאדמו"ר רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]]{{הערה|1=ראו עוד ב[http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=59608&Word=&gilayon=3198&mador= הצופה] אודות האספה של זקני [[חסידות קרלין|חסידי קרלין]] בראשות האדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין.}} ולמד עמו בחברותא. לאחר הגעת רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]] ל[[ארץ ישראל|ישראל]] התקשר גם אליו. נישא לדינה, בתו של רבי יהושע אשר רבינוביץ{{הערה|היה נכד ל[[חסידות פוריסוב|אדמו"רי פוריסוב]], דור רביעי ל[[היהודי הקדוש|יהודי הקדוש]] מ[[בית פשיסחא|פשיסחא]]}}.
היה ממייסדי הרבנות הראשית. ב[[כ"ו בטבת]] [[תרפ"ח]] (1928) פרש באופן רשמי יחד עם הרב [[צבי פסח פרנק]] מ[[כנסת ישראל (ארגון)|כנסת ישראל]], הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל. השניים לא הצטרפו לאגודת ישראל אלא עמדו בראש ארגון חדש: "עדת ישראל החרדית". עם זאת, המשיכו שני הרבנים לשמש כחברים ב[[מועצת הרבנות הראשית]]. מצב זה גרם לתרעומת בציבור והיו שקראו להם להתפטר מתפקידם{{הערה|בן ציון מאיר חי עוזיאל, מכמני עוזיאל}}. עם זאת, הרב קוק סירב לגנותם ומנע ניסיונות להדיחם מן התפקיד. בשל קרבתו לרבי מגור פרש הרב ברנשטיין ב[[תרצ"ה]] משותפותו עם הרב פרנק והצטרף למעשה לאגודת ישראל.
בטבת [[תרצ"ז]], לאחר שנבחרה מועצה חדשה לרבנות הראשית (ובין חבריה הרב פרנק), הצטרף הרב ברנשטיין באופן רשמי לבית הדין של [[העדה החרדית]]{{הערה|הפסקה כולה מבוססת על מנחם פרידמן, חברה ודת, ירושלים תשל"ח, עמ' 381-367}}.
כיהן כר[[אב"ד]] [[בד"ץ כוללות החסידים בירושלים]], שהיה בית הדין של הציבור החסידי בירושלים. בנוסף לכך כיהן כראש [[ישיבת חיי עולם]] וכיהן בתפקיד לאחר פטירת סבו רבי [[בנימין יהודה לייב ברנשטיין|בנימין יהודה לייב]], ראש הישיבה הראשון. לאחר פטירתו ירש את מקומו בראשות ישיבת חיי עולם הרב [[דב בריש ווידנפלד]]. הוא כיהן גם כחבר [[ועד הישיבות]] בנשיאות הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ובראשות הרב [[איסר זלמן מלצר]].
כחודשיים לפני פטירתו, ב[[י"ג באב]] [[תש"ח]], כאשר כיהן כרב ב[[העדה החרדית|עדה החרדית]], חתם יחד עם רבנים נוספים מהעדה על כרוז המביע התנגדות חריפה ל[[גיוס נשים לצה"ל]]{{הערה|פאר הדור חלק ה'}}.
שורה 39:
נקבר [[בית העלמין בשכונת שערי צדק|בבית העלמין הקטן ליד מבנה שערי צדק]] הישן.
חידושיו נקבצו ונדפסו לאור ב[[ה'תשנ"ו]] בספר '''תורת ירוחם''', שנדפס יחד עם הספר "פרי אהרון" שבו נקבצו שיעורי בנו רבי אהרון ברנשטיין. היה ברשותו אוסף של [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] נדירים. כך למשל היו בידו כ"ח תשובות הלכתיות מהרב [[דוד שלמה אייבשיץ]] ה[[לבושי שרד]], שנדפסו על ידי בניו וחתניו בשנת [[תשכ"ב]] בספר
==משפחתו==
| |||