הרפובליקה הסוציאליסטית העממית של אלבניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 117:
בשנת [[1983]] ויתר הוג'ה על רבים מתפקידיו בשל בריאות לקויה, אליה נטל אחריות על הממשל של אלבניה. אליה סייר ברחבי אלבניה בהרחבה, עמד לצד הוג'ה באירועים מרכזיים והחל בכינון מדיניות חדשה במדינה. הוג'ה נפטר ב-[[11 באפריל]] [[1985]]. אליה ירש את הוג'ה בתפקיד הנשיאות והפך למזכיר הכללי של ה-APL כעבור יומיים. בבוא העת הוא הפך לדמות דומיננטית בתקשורת האלבנית, וסיסמאותיו צויירו באותיות ארגמן על שלטי חוצות ברחבי הארץ.
== נפילת הקומוניזם באלבניה ==
לאחר מותו של הוג'ה, רמיז אלייה שמר על שליטה איתנה במדינה ובמנגנוני הביטחון שלה, אך מצבה הכלכלי הנואש של אלבניה דרש מאליה לבצע כמה רפורמות. בהמשך למדיניות שנקבעה על ידי הוג'ה, אליה ביסס מחדש את היחסים הדיפלומטיים עם [[גרמניה המערבית]] בתמורה לסיוע לפיתוח וגם חיזרה אחרי [[איטליה]] ו[[צרפת]]. הרפורמות ההדרגתיות והקטנות מאוד הלכו והתעצמו כאשר [[מיכאיל גורבצ'וב]] הציג את מדיניותו החדשה של ה[[גלסנוסט]] ו[[פרסטרויקה]] בברית המועצות, שהגיעה לשיאה ב[[נפילת חומת ברלין]] בנובמבר [[1989]] והתמוטטות ממשלות קומוניסטיות ברחבי מרכז ומזרח אירופה.
לאחר ש[[ניקולאה צ'אושסקו]] (מנהיג [[רומניה הקומוניסטית]]) [[משפטם והוצאתם להורג של בני הזוג צ'אושסקו|הוצא להורג]] ב[[המהפכה הרומנית (1989)|מהפכה]] בדצמבר 1989, אליה זירז את הרפורמות שלו, ככל הנראה הוא היה מודאג מאלימות וגורלו שלו אם לא יבוצעו שינויים קיצוניים. הוא חתם על הסכם הלסינקי (שנחתם על ידי מדינות אחרות בשנת 1975) אשר כיבד כמה זכויות אדם. ב-[[11 בדצמבר]] [[1990]], בלחץ עצום של סטודנטים ועובדים, הודיע אליה כי מפלגת העבודה נטשה את זכותה לשלוט במדינה, היתר להקים מפלגות אחרות, ובחירות חופשיות יתקיימו באביב [[1991]].
מפלגתה של אליה זכתה בבחירות ב-[[31 במרץ]] [[1991]] - הבחירות החופשיות הראשונות שנערכו מזה עשרות שנים. עם זאת, היה ברור שהשינוי לא ייעצר. עמדת הקומוניסטים אושרה בסיבוב הבחירות הראשון על פי חוק ביניים משנת 1991, אך כעבור חודשיים היא נפלה במהלך שביתה כללית. ועדה של "ישועה לאומית" השתלטה אך גם היא קרסה תוך שישה חודשים. ב-[[22 במרץ]] [[1992]], המפלגה הדמוקרטית ניצחה את הקומוניסטים בבחירות לאומיות. השינוי מדיקטטורה לדמוקרטיה בא עם אתגרים רבים. המפלגה הדמוקרטית נאלצה ליישם את הרפורמות שהבטיחה, אך הן היו איטיות מדי או שלא פתרו את בעיות המדינה, ולכן אנשים התאכזבו כאשר תקוותם לשגשוג מהיר לא התממשו.
בבחירות הכלליות ביוני [[1996]] המפלגה הדמוקרטית ניסתה לזכות ברוב מוחלט על ידי מניפולציה של התוצאות. ממשלה זו קרסה בשנת [[1997]] בעקבות קריסות נוספות של תוכניות פירמידה ושחיתות נרחבת, שגרמו לכאוס ולמרד ברחבי המדינה. הממשלה ניסתה לדכא את המרד בכוח צבאי אך הניסיון נכשל, בשל שחיתות ארוכת טווח של הכוחות המזוינים, ואילץ מדינות אחרות להתערב. בהתאם לחוק היסוד הזמני משנת 1991, אלבניה אישרה חוקה בשנת [[1998]], הקמת מערכת שלטון דמוקרטית המבוססת על שלטון החוק והבטיחה את ההגנה על זכויות האדם הבסיסיות.
== הערות שוליים ==
| |||