|
כל [[:קטגוריה:חברי כנסת בדואים|חברי הכנסת הבדואים]] שכיהנו בכנסת ישראל [[אי-גיוס בישראל|התנגדו לגיוס]] המגזר לצה"ל. ח"כ [[טלב א-סאנע]] הצהיר שהוא מסרב לשירותם של הבדואים ב[[צה"ל]], ואף הציג חיילים אלו כ"חלק ממכונת ה[[רצח עם|ג'נוסייד]] של ישראל כנגד הפלסטינים" וקרא להם לחזור, כדבריו, למקומם הטבעי בקרב עמם.{{הערה|שם=שיפטן|{{תכלת|[[דן שיפטן]]|זהותם החדשה של הח"כים הערבים|217| 13, סתיו התשס"ג 2002}}}}
=== הבדואים כמיעוט ===
ה[[בדואים]] מהווים כ-3.5% מאוכלוסיית ישראל. ועל כן הם נחשבים כ[[מיעוט מספרי]] אך גם כמיעוט סוציולוגי.
סוג המיעוט הבדואי הוא מיעוט מהגר (= קבוצה של אוכלוסייה הנדדה מארץ אחת לארץ אחרת - כנראה בעקבות קושי כלכלי או קשיים אחרים בארץ המוצא.) הבדואים בישראל נחשבים מיעוט מהגר מכיוון שארץ המוצא שלהם היא בחצי האי ערב, משם הם החלו לנדוד לכיוון ארץ ישראל, שם חלק מהבדואים שנדדו התיישבו והפכו לתושבי קבע, ולעומת זאת חלק מהבדואים נשארו נוודים למחצה.
המיעוט המהגר בדרך כלל מתאפיין במאבקי חלוקה (=מאבקים שמתפרצים סביב תחרות עם אזרחי המדינה בחלוקה של משאבים ותקציבים של המדינה. לרוב, המיעוטים מבקשים את זכותם לשוויון וטוענים שהחלוקה הקיימת היא חלוקה לא שוויונית ולא הוגנת כלפי בני אותו מיעוט).
מירב המאבקים של הבדואים עם המדינה היו סביב שטחים חקלאיים.
הסכסוך החל מקום המדינה ומתמשך עד היום, בכל כמה שנים קמות ממשלות חדשות אשר משנות את ההחלטה הקודמת בנוגע לפתרונות הנצרכים והמחאה מתעוררת מחדש.
המדינה מצדה רוצה להימנע מסכסוך, ואף על פי שנקבעו דרכי פעולה, לרוב המדינה לא פעלה לפיהן, וכך נוצרה מציאות של סכסוך מתמשך וכל שנה שחולפת ללא מציאת פתרון מתאים לשני הצדדים, מעצימה ומעמיקה את הבעיה.
המחלוקת נובעת מהתנגשות משפטית בין עמדות, הבדואים טוענים שהם הבעלים הפרטיים של הקרקע, הטיעון מסתמך בעיקר על כך שהבדואים שלטו בקרקע במשך שנים רבות, עוד לפני קום המדינה. לעומת זאת השלטון לא הכיר בתביעות אלה בנימוק שטריטוריה שבטית, להבדיל מעיבוד חקלאי קבוע, אינה יוצרת בעלות על הקרקע לפי הדין הישראלי, לפי הדין הבריטי והעות'מאני שקדמו לו, ואף לא לפי דיני המקרקעין באזורים אחרים בעולם.
==נציגים בולטים של הקהילה בישראל==
| 