חוזה ורדן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שארל > קרל
שורה 2:
* אדום - תחת שלטון לותאר הראשון{{ש}}
* כתום - תחת שלטון לודוויג{{ש}}
* ורוד - תחת שלטון שארלקרל]]
'''חוזה ורדן''' (ב[[צרפתית]]: '''Traité de Verdun''', ב[[גרמנית]]: '''Vertrag von Verdun''') של שנת [[843]] הוא הסכם במסגרתו שלושת בניו של [[לואי החסיד]], נכדיו של [[קרל הגדול]], חילקו ביניהם את [[האימפריה הקרולינגית]].
 
שורה 8:
 
== המאבק על האימפריה ==
עם מותו של [[לואי החסיד]] ב-840 לספירה, תבע בנו הבכור, [[לותאר הראשון]] {{אנ|Lothair I}}, בעלות על קיסרות אביו ותמך בהמלכתו של אחיינו [[פפין השני]] {{אנ|Pepin II of Aquitaine}} כמלך [[אקוויטניה]]. לאחר שאֶחָיו של לותאר, [[שארלקרל הקירח]] ו[[לודוויג הגרמני]], הביסו אותו ב[[קרב על פונטני]] {{אנ|Battle of Fontenoy (841)}} בשנת [[841]] וחתמו על [[שבועות שטרסבורג]] {{אנ|Oaths of Strasbourg}} (842), הסכים לותאר למשא ומתן.
 
== ההסכם ==
שלושת האחים כבר היו מבוססים בממלכות שונות, לותאר באיטליה, לודוויג ב[[בוואריה]], ושארלוקרל באקוויטניה.
 
באוגוסט 843 התכנסו שלושת האחים בעיר [[ורדן]] וחתמו על הסכם לפיו חולקה האימפריה לשלוש ממלכות שונות, בהתאם לנוהג הפרנקי לחלק את נחלות האב בין כל היורשים בחלקים דומים ולא ל[[העדפת הבן הבכור|הוריש את כולה לבן הבכור]]:
לודוויג, לימים "לודוויג הגרמני", זכה בחלקה המזרחי של האימפריה, [[פרנקיה המזרחית]], שהפכה בהמשך לממלכת גרמניה. לותאר זכה בחלק המרכזי של האימפריה, [[פרנקיה התיכונה]], שכלל את [[ארצות השפלה]], [[אלזס]], [[בורגון|בורגונדי]], [[פרובאנס]] ו[[איטליה]]. כמו כן, בהיותו הבן הבכור, הוא זכה בתואר "הקיסר הרומי" והיה, בשם בלבד, השליט העליון. שארלקרל זכה בחלק המערבי, [[פרנקיה המערבית]], שהפך מאוחר יותר ל[[צרפת]]. פפין השני קיבל את ממלכת אקוויטניה אבל היה תחת סמכותו של שארלקרל.
 
הממלכה המזרחית והמערבית התפתחו לישויות יציבות יחסית. לעומתן ממלכתו של לותאר, שגבולותיה הארוכים היו קשים להגנה ושהרי [[האלפים]] חצצו בין חלקה הדרומי לצפוני, התפצלה בין יורשיו, וחלקים ממנה היוו זירה למאבק בין צרפת לגרמניה במשך מאות שנים.