הפרעת זהות דיסוציאטיבית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הערות שוליים
←‏בתרבות: בגנזך לא מופיע
שורה 73:
ב[[ספרות]] וב[[קולנוע]] זכתה התופעה לפרסום רב ולכינוי "פיצול אישיות", המהלך אימה וקסם כאחד על הקוראים והצופים. דוגמאות לכך הם הספר "24 הפנים של [[בילי מיליגן]]", הספר "[[סיביל (ספר)|סיביל]]" והסרט שנעשה על-פיו, הספר "[[המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד]]", הספר והסרט "[[שלוש פנים לחוה]]", הסדרה "[[ארצות הברית של טארה]]" והסרט "[[מועדון קרב (סרט)|מועדון קרב]]". ברגע השיא של סרטו הנודע של [[אלפרד היצ'קוק]] "[[פסיכו]]", נעשה שימוש בהפרעה זאת כאשר נחשף כי הרוצח הסדרתי הוא נורמן בייטס (בגילומו של [[אנטוני פרקינס]]). בסרט [[ספליט (סרט)|ספליט]] מתואר אדם בעל 23 זהויות שונות.
 
בספר Legion מאת [[ברנדון סנדרסון]] יש לגיבור כמה עשרות דמויות כשכל אחת אחת עוזרת לו בתחום אחר. וכן בסדרת הספרים [[גנזך אורות הסער]] אותה כתב מופיעים כמה גיבורים בעלי הפרעה זו.
 
בתחום ה[[מוזיקה]] מוזכרת התופעה באלבום "[[Quadrophenia]]" של להקת [[The Who]], המדבר על אדם הלוקה בהפרעה זו.