הבדלים בין גרסאות בדף "חיפה"

נוספו 27 בתים ,  לפני חודש
מ
שוחזר מעריכות של 185.120.126.32 (שיחה) לעריכה האחרונה של Ovedc
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד שוחזרה
מ (שוחזר מעריכות של 185.120.126.32 (שיחה) לעריכה האחרונה של Ovedc)
ב[[מאורעות תרפ"ט]] ב-1929 נרצחו 7 מיהודי העיר ונפצעו עשרות{{הערה|1={{דבר||המאורעות בחיפה|1929/09/03|00200}}{{ש}}[[ישראל עמיקם]], '''המתקפה על היישוב היהודי בא"י בתרפ"ט''', חיפה: אלול תרפ"ט, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/praot/praot07.pdf המאורעות בחיפה]}} בתקופה זאת, מספר התושבים בעיר עמד על כ-30,000{{הערה|שם=ימי הכלניות 289|[[תום שגב]], '''ימי הכלניות: ארץ ישראל בתקופת המנדט''', עמ' 289}}.
[[מפקד 1931|בשנת 1931 נפקדו]] בעיר 50,403 נפש: 20,324 מוסלמים, 15,923 יהודים ו-13,824 נוצרים{{הערה|שם=גילבר 20}}. בשנת 1936 כבר היו בחיפה 45,000 יהודים, לעומת 40,000 ערבים{{הערה|[[יהושע פורת]], '''[[צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)|ממהומות למרידה: התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929]]''', עמ' 208.}}.
עיקר הגידול באוכלוסייה היהודית באותן שנים נבע מ[[העלייה הרביעית]] ו[[העלייה החמישית]], שאנשיהן העדיפו להתיישב בערים הגדולות בארץ ישראל ובהן תל אביב, [[ירושלים]] וחיפה. הנמל שימש מקור פרנסה ליהודים רבים שהתיישבו בעיר והקימו את היישובים הסמוכים לה בשנות ה-30 - [[קריית מוצקין]], [[קריית ים]], [[קריית ביאליק]], כפר אתא (לימים, [[קריית אתא]],) ו[[קריית טבעון]].
 
לאחר פרסום מסקנות [[ועדת פיל]] ולקראת בואה של "ועדת המומחים" מטעמה, מינתה [[הסוכנות היהודית]] בסוף [[1937]] ועדות משנה לאיסוף נתונים. הוועדה לענייני חיפה, בראשות הקולונל [[פרדריק קיש]], מצאה כי משקלם הסגולי של היהודים בעיר גדול יותר מזה של הערבים: היהודים החזיקו כ-44% מן הקרקעות בעיר, לעומת 26% בלבד לערבים, כאשר שאר הקרקעות היו שייכות לבני עדות אחרות ולחברות כלכליות וממשלתיות. יחד עם [[מפרץ חיפה]], היה הרכוש הקרקעי היהודי 64% ואילו הערבי 12% בלבד{{הערה|[[שמואל דותן]], '''המאבק על ארץ ישראל''', עמ' 143}}.
4,764

עריכות