הבדלים בין גרסאות בדף "טבריה"

הוסרו 452 בתים ,  לפני חודש
שחזור לגרסה 32109494 מ־06:22, 1 בספטמבר 2021 מאת דוד שי, שחזור, טרול
מ (הטמעת תבניות ניווט אורכיות לשעבר שהוסבו לתבניות ניווט רגילות (תג))
(שחזור לגרסה 32109494 מ־06:22, 1 בספטמבר 2021 מאת דוד שי, שחזור, טרול)
|אתר אינטרנט=[http://www.tiberias.muni.il www.tiberias.muni.il]
}}
'''טְבֶרְיָה''' (ב[[ערבית]]: '''طبريا''', תעתיק: טַבָּרִיַא; ב[[יוונית עתיקה]]: '''Τιβεριάς''', תעתיק: טיבריאס, ב[[מלרע]], ובלשון ארמית תלמודית: '''טִבַרְיַא'''{{הערה|ראה כדלהלן "ותחום טִבַרְיַא - העמק" (שביעית פ"ט, מ"ב). "מעשה שעשו אנשי טִבַרְיַא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין" (שבת פ"ג, מ"ד). "הרוחץ במי מערה ובמי טבריא ונסתפג אפילו בעשר אלונטיות - לא יביאם בידו" (שבת פכ"ב, מ"ה)}}) היא [[עיר]] ב[[מחוז הצפון]] ב[[ישראל]], ב[[גליל התחתון]] וב[[בקעת כינרות]]. טבריה שוכנת לחופה המערבי של [[הכנרת]] והיא העיר היחידה הממוקמת לחופי ימה זו. מספר תושביה מוערך ב-2017 בכ-43,700. שטח השיפוט שלה הוא כיום 15,392 דונם.
 
העיר נוסדה בשנת [[20|20 לספירה]] על ידי [[הורדוס אנטיפס]] ונקראה על שמו של הקיסר הרומי [[טיבריוס]]. על פי [[הברית החדשה]], לאחר הקמת העיר פעל [[ישו]] באזור צפון הכנרת, ועל כן ב[[נצרות]] נחשב האזור לקדוש. בטבריה ובסביבותיה קמו [[כנסייה|כנסיות]] רבות, והעיר הפכה למרכז ל[[צליין|צליינות]]. [[היסטוריה של עם ישראל|בהיסטוריה היהודית]], טבריה נחשבת לאחת מ[[ארבע ערי הקודש]], ביחד עם [[ירושלים]], [[חברון]] ו[[צפת]], שבהן התרכזה מרבית האוכלוסייה היהודית ב[[ארץ ישראל]] מסוף [[ימי הביניים]] ועד [[המאה ה-19]].
[[יוסף בן מתתיהו]],{{הערה|[[קדמוניות היהודים]] י"ח, 36 - 38}} ומקורות [[חז"ל]]{{הערה|[[ילקוט שמעוני]], תהילים, פרק מט רמז תשנ"ח; [[בראשית רבה]] כג, א}} מציינים שטבריה נקראה, על ידי מייסדה [[הורדוס אנטיפס]], על שם הקיסר [[טיבריוס]]. מטבעות עתיקים שנמצאו במקום מתקופת שלטונו של הקיסר [[קלאודיוס]], משנת [[54]] לספירה, מראים כי בתקופה זו נקראה "קלאודיופוליס" (עירו של קלאודיוס), ויש הסבורים כי קיבלה מעמד של "פוליס", [[עיר-מדינה]], רק בתקופה זו.{{הערה|{{מטח|[[אריה כשר]]|ייסודה של טבריה ותפקודה כבירת הגליל|11293|מתוך: '''טבריה - מייסודה עד הכבוש המוסלמי''' : מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר', הוצאת [[יד יצחק בן-צבי]], 1988}}}}
 
ב[[יוונית עתיקה]] נקראה טבריה "טיבריאס" (Τιβεριάς) וב[[ארמית]] "טבריא".מדרש, שמה של טבריה מופיע בתלמוד בבלי (מגילה ו, א): "רבי ירמיה אמר: רקת שמה ולמה נקרא שמה טבריא? שיושבת בטבורה של ארץ ישראל". מקור שמה של טבריה הוא על שם הקיסר הרומאי טבריוס. [[חז"ל]] כנראה חיפשו משמעות אחרת, שלא תהיה תלויה במקור שמה הלא יהודי של העיר. כך מופיע גם ברש"י: "כמו שהטבור באדם הוא מיצוע הגוף כן יקרא מיצוע הארץ והמקום הגבוה שבה טבור" ראו גם שופטים ט' לז' - "הִנֵּה-עָם יוֹרְדִים מֵעִם טַבּוּר הָאָרֶץ" .הערה: נוסח זה מופיע בפירוש רש"י במהדורות גדולות מודפסות, אך לא במהדורת הכתר (ר'[[אשתורי הפרחי]] בספרו 'כפתור ופרח' מתאר מתוך ידיעותיו והיכרותו הגאוגרפית מקרוב, מדוע אכן טבריה נמצאת במרכז ארץ ישראל (כפתור ופרח, ב, ירושלים תשנ"ז-תשנ"ח, פרק יא, עמ' 39).
חכמים וידענים חיפשו [[מדרש שם|מדרשי שם]] המסביר את שמה של טבריה בדרכים אחרות. על פי [[התלמוד הבבלי]] היה במקום יישוב קדום בשם "[[רקת|רַקַּת]]", וכך דרשו חכמים את שמה של טבריה:
{{ציטוט|תוכן=ולמה נקרא שמה רקת? שאפילו ריקנין שבה מלאין מצות כרמון. [[רבי ירמיה]] אמר: רקת שמה, ולמה נקרא שמה טבריא? שיושבת בטבורה של ארץ ישראל. [[רבא]] אמר: רקת שמה, ולמה נקרא שמה טבריא? שטובה ראייתה.|מקור={{בבלי|מגילה|ו|א}}|מירכאות=כן}}
{{ראשי עיריית טבריה}}
{{יהדות}}
 
{{ערך מומלץ}}
[[קטגוריה:טבריה|*]]