הבדלים בין גרסאות בדף "קינות לתשעה באב"

מ (בוט החלפות: \1למניין, אחר כך)
לאחר [[השואה]], הרגישו רבים שאי אפשר להתאבל בתשעה באב על חורבנן של ערים בימי הביניים ולא על החורבן הגדול של השואה. משום כך הציעו רבים לחבר ולומר קינות חדשות על השואה. המציעים ובהם גם רבנים חשובים טענו שבכל הדורות חיברו קינות חדשות על האסונות שבימיהם, ואף אנו צריכים לנהוג כמוהם. יתר על כן, חלקם סברו שחובתנו לתקן קינות שכאלו, מחשש שהשואה תישכח בעתיד.
 
הקינה הנפוצה ביותר<ref> https://web.nli.org.il/sites/nlis/he/song/Pages/mavo_lekinot.aspx </ref> היא '''אלי אלי נפשי בכי''' של [[יהודה לייב ביאלר]], הנאמרת במנגינת הקינה המקובלת ב[[נוסח אשכנז]] לקינה "אלי ציון ועריה".{{מקור|מנין שזו הקינה הנפוצה ביותר?}} קינות נוספות חוברו על ידי הרב [[שמואל וואזנר]] ("אש תוקד בקרבי"), ה[[שלמה הלברשטאם (השני)|אדמו"ר מבאבוב]] ("זכרו נא וקוננו כל ישראל"), הרב [[חיים סבתו]] ("איך אל אחי נגזר דין ונחתם") ורבנים נוספים. קינתו של האדמו"ר מבאבוב נדפסה ב"לוח דינים ומנהגים" שמופץ על ידי [[איחוד בתי הכנסת בישראל]]. הרב [[מיכאל דב וייסמנדל]], שבתקופת השואה הקים, יחד עם [[גיזי פליישמן]], את [[קבוצת העבודה]] ויזם את [[תוכנית אירופה]], כתב קינה המופיעה בסוף ספרו 'מן המצר'.{{הערה|1={{קישור כללי|כותרת=הספר '''מן המצר'''|כתובת=http://www.scribd.com/doc/157068907/מן-המצר-הרב-ווייסמאנדל}} לקריאה באתר Scribd}} בקינה ייחודית זו, מופיעים, בתוך דברי הקינה, גם דברי ביקורת חריפים כנגד ההנהגה הציונית בתקופת השואה. בשנת [[2007]] הוציא יעקב פוקס את "קינת מן המצר", וצירף לה ביאור ופירוש. קינה נוספת, "הזוכר מזכיריו", חיבר הרב [[שמעון שוואב]], רבה של "[[קהל עדת ישורון (ניו יורק)|קהל עדת ישורון]]" ב[[ניו יורק]], והיא נכללה בקינות לתשעה באב של הוצאת "שי למורא" (ענף של הוצאת "[[אשכול (הוצאה לאור)|אשכול]]" הוותיקה).
 
כנגדם טענו רבנים רבים שאיננו יכולים לתקן קינות חדשות משום שיש קדושה בהן, והן נתחברו על ידי גדולי הדורות, וכיום אין מי שיכול לכתוב בדומה להם. כך סברו גם רבנים ניצולי שואה (ראו [[שו"ת]] דברי יציב ל[[יקותיאל יהודה הלברשטאם|אדמו"ר מקלוזנבורג]], ליקוטים והשמטות סי' מח). אחרים סברו שאמנם יחיד או קהילה מסוימת יכולים לומר אילו קינות שרוצים, אך תקנה כללית שתחייב את כל העם, דבר זה יכולים לעשות רק גדולי הדור או אפילו רק הגדולים שבדורות קודמים. (ראו שו"ת [[אגרות משה]] לרבי [[משה פיינשטיין]], ח"ד סוף סי' נז).
192

עריכות