ויקיפדיה

יוסי כץ (גאוגרף היסטורי) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
מ קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים, בקרת זהויות
שורה 1:
{{מדען
|שם תמונה = File:יוסי כץ.jpg
| ענף מדעי = [[גאוגרפיה]], [[היסטוריה]]▼
|תאריך לידה=[[2 ביוני]] [[1953]]
| מקום לימודים = [[האוניברסיטה העברית בירושלים|האוניברסיטת העברית]]▼
▲|ענף מדעי=[[גאוגרפיה]], [[היסטוריה]]
| מנחה לדוקטורט = [[יהושע בן אריה]], שלום רייכמן▼
|תמונה=[[File:יוסי כץ.jpg|thumb|יוסי כץ]]
| תרומות עיקריות = מחקרים בהיסטוריה התיישבותית בארץ ישראל,קק"ל, חשיפת רכוש ניצולי שואה בישראל, קומונות [[הוטרים|הוטריות]] בצפון אמריקה, התיישבות אירופאית בקנדה▼
|כיתוב=
| מדינה = [[ישראל]]▼
▲|מקום לימודים = [[האוניברסיטה העברית בירושלים|האוניברסיטת העברית]]
▲|מנחה לדוקטורט = [[יהושע בן אריה]], שלום רייכמן
▲|תרומות עיקריות = מחקרים בהיסטוריה התיישבותית בארץ ישראל,קק"ל, חשיפת רכוש ניצולי שואה בישראל, קומונות [[הוטרים|הוטריות]] בצפון אמריקה, התיישבות אירופאית בקנדה
▲|מדינה = [[ישראל]]
}}
 
'''יוסי כץ''' (נולד ב-2 ביוני [[1953]]) הוא [[גאוגרף היסטורי|היסטוריון וגאוגרף]] [[ישראלי]], חתן [[פרס ישראל]] בתחום חקר הגאוגרפיה, חקר הארכאולוגיה וחקר ידע ארץ ישראל, [[פרופסור מן המניין]] במחלקה ל[[גאוגרפיה]] וסביבה ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. מכהן גם כראש ה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] ללימודי תולדות [[הקרן הקיימת לישראל]] ומפעליה באוניברסיטה זו. תחומי מחקריו הם בגאוגרפיה היסטורית, גאוגרפיה והיסטוריה משפטית, גאוגרפיה והיסטוריה התיישבותית, גאוגרפיה תרבותית וגאוגרפיה מדינית ועיצוב גבולות.
 
==ביוגרפיה==
יוסי כץ נולד וגדל ב[[ירושלים]]. אביו, אברהם יצחק דוד, חניך תנועת הנוער הציוני ב[[ברודי]], עלה ארצה לבדו בשנת [[1933]] ונמנה עם מייסדי הקואופרטיב לנגרות "עציון" בירושלים. אמו, חנה בלה, ילידת ירושלים, דור שישי ל[[עליית תלמידי הגר"א|עליית תלמידי הגאון מווילנה]], ניהלה את ארכיון מינהל מקרקעי ישראל ועסקה בפעילות ציבורית והתנדבותית ענפה בגינן זכתה בעיטור [[יקיר ירושלים|יקירת העיר ירושלים]]. כץ התחנך על ברכי ה[[ציונות]] הדתית המתונה. עם סיום לימודיו בישיבת '[[נתיב מאיר]]' למד מספר חודשים בישיבת '[[מרכז הרב]].' בצבא שרת כ[[חובש קרבי]] ב[[חצי האי סיני|סיני]]. בתום שירותו הצבאי כץ החל בלימודיו האקדמיים ועבד לפרנסתו כחובש ב[[בית חולים שערי צדק]] שם פגש את מי שלימים תהיה אשתו, רותי.
 
את תוארו הראשון בגאוגרפיה וחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים סיים בשנת 1977. במהלך לימודיו התמקד כץ בגאוגרפיה ההיסטורית של היישוב ואף פרסם את עבודתו האקדמית הראשונה על המושבה כנרת. במקביל, מונה ליועץ מדעי לקראת הקמתו של מוזיאון [[עמדת בית תורג'מן]]. כץ המשיך את לימודיו לתואר שני בגאוגרפיה היסטורית במהלכם שימש כעוזר הוראה במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, במחלקה לגאוגרפיה ובמחלקה ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת בר־אילן. עבודת הגמר לתואר השני נעשתה
בהדרכתו של פרופ' [[יהושע בן אריה]] והיא עסקה ב"מפעל האחוזות בארץ ישראל בשנים 1917-1908". את התואר סיים בהצטיינות בשנת 1979. עבודת הדוקטור בנושא, "פעילותן ההתיישבותית של החברות והאגודות הפרטיות בארץ ישראל בשנים 1914-1900" נערכה בהדרכת בן אריה ופרופ' [[שלום רייכמן]] ואושרה בשנת 1984. בשנה זו נמנו הוא ומשפחתו עם מייסדי היישוב [[אפרת]] ב[[גוש עציון]]. בשנים 1983-19821982–1983 שימש כיועץ מדעי להקמת מוזיאון העיר ירושלים ולהקמת [[מוזיאון הרכבל]]. בשנת 1987 מונה לחבר במועצה המקומית אפרת ומחזיק תיק החינוך שלה. בשנה זו מונה גם למרצה בכיר.
 
בשנים 1989-19881988–1989 שהה כץ בשנת שבתון ב[[אוניברסיטת יורק (קנדה)]]. הוא הוזמן להרצות במחלקה לגאוגרפיה ב[[אוניברסיטת מניטובה]], שם החל עיסוקו במחקר על התיישבותם של ה[[הוטרים]] בערבות [[קנדה]]. בשנת 1989 מששב לארץ עם משפחתו, החל שיתוף פעולה ארוך שנים עם קק"ל ביוזמה להקמת חוג עמיתי המחקר של קק"ל ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. בשנת 1991, מונה לתפקיד ראש המחלקה לגאוגרפיה כפרופסור חבר. בשנת 1994 נפצע בראשו באירוע טרור סמוך לאפרת. בשנת 1996 מונה ל[[פרופסור מן המניין]] באוניברסיטת בר-אילן. בין השנים 2003-20002000–2003 שימש כראש האקדמי של [[מכללת צפת]]. בשנת 2002 הוקמה הקתדרה ללימודי תולדות קק"ל ומפעליה באוניברסיטת בר־אילן וכץ נתמנה לעמוד בראשה. בתפקיד זה הוא נושא עד היום. החל משנות ה-2000 הוא משמש כהיסטוריון של [[קרן קיימת לישראל]] ושל [[מינהל מקרקעי ישראל]] (לימים [[רשות מקרקעי ישראל]]). לצד מחקריו האקדמיים, כץ עוסק בין היתר בכתיבת חוות דעת מקצועיות והופעות בבתי משפט.
 
בשנת 2008 כץ ומשפחתו עברו לגור ב[[כפר תבור]].{{הערה|[http://www.kipa.co.il/tarbut/196/66431.html כבוד למגזר: פרופ´ יוסי כץ חתן פרס ישראל בתחום חקר הגאוגרפיה], אתר כיפה}} בין השנים 2017-20132013–2017 הוא שימש כיושב ראש ההוצאה לאור של הוצאת הספרים של אוניברסיטת בר-אילן{{הערה|שבועון מצב הרוח, הוקרה והצדעה לפרופ' יוסי כץ, עמוד 21, ה-31 במאי 2013}} והמשיך במחקריו החלוציים בתולדות היישוב ובחברויות בעשרות ועדות אקדמיות מקצועיות ציבוריות והתנדבותיות, בגין פעילותו הענפה ומחקריו החלוציים זכה בשנת 2016 בפרס ישראל בתחום חקר הגאוגרפיה, ידע ארץ ישראל והארכאולוגיה{{הערה|1={{NFC|עידן יוסף|פרופ' יוסי כץ - חתן פרס ישראל|375401|9 בפברואר 2016}}}}.
 
יוסי כץ נשוי לרותי, נינתו של האדמו"ר [[נחום מרדכי פרידמן]] מצ'ורטקוב. לשניים שישה ילדים ו- 27 נכדים. הם מתגוררים כיום בשכונת [[רחביה]] בירושלים.
 
==מחקריו==
תחומי התמחותו של כץ הם תהליכי ההתיישבות היהודית בעיר ובכפר ב[[ארץ ישראל]] בעת החדשה, היסטוריה בת זמננו של ארץ ישראל ומדינת ישראל מההיבטים היישוביים, הכלכליים, הפוליטיים והתרבותיים, הציונות ובניין ארץ ישראל, תולדות הקרן הקיימת לישראל ומפעליה, רכישת קרקעות והיסטוריה של בעלויות על מקרקעין, היסטוריה של חוקי המקרקעין בארץ ישראל ובמדינת ישראל, החכירה לדורותיה, קיבוצים וקהילות שיתופיות במגזר הכפרי והעירוני בארץ ובעולם, תהליכים תרבותיים בעיצוב המרחב, בתי קברות צבאיים, יהדות וגאוגרפיה, רכוש קורבנות השואה בישראל ובעולם, הקמתם של הכלים המוסדיים לשמירת ערכי הטבע, הנוף והמורשת ההיסטורית בישראל, קבוצות אתניות במרכז ובמערב [[קנדה]], קהילות יהודיות בקנדה וכן הקהילה ה[[הוטרים|הוטרית]] בצפון אמריקה. כץ פרסם עשרים ותשעה ספרים ולמעלה מ־ 160 מאמרים.
 
===רכוש נספי שואה המצוי בישראל===
שורה 33 ⟵ 29:
 
===בחזית הקרקע: קרן קיימת לישראל בטרם מדינה===
מחקר זה בוחן ומסכם את מדיניותה ואת עשייתה של קק"ל בתפקיד העיקרי שנועד לה - רכישת קרקעות ארץ ישראל והעברתן לבעלות הלאום היהודי - בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל. מקום מרכזי בחיבור זה תופסות השנים 1948-19361936–1948 בהן ביצעה קק"ל יותר מ-60% מכלל רכישותיה מאז הקמתה בשנת 1901 ועד להקמת המדינה.
 
כץ מראה כי בתקופת תנופת עשייה זו, בצל אירועי הזמן - המאורעות, הספר הלבן, חוק הקרקעות ועוד, בעוד גורמים אחרים שעסקו ברכישת קרקעות צמצמו עד למאוד את רכישותיהם, הפכה קק"ל לגורם היהודי המוביל והכמעט בלעדי ברכישת קרקעות במגזר היהודי. לרכישות אלו הייתה חשיבות עליונה לקידום האינטרסים המדיניים של התנועה הציונית בארץ ישראל.
 
===והארץ לא תימכר לצמיתות===
ספרו זה של כץ ראה אור בהוצאת מאגנס בשנת 2002. המחקר בוחן את עיגון עקרון בעלות הלאום על רובן של קרקעות מדינת ישראל בתקנותיה של קק"ל בראשית שנות העשרים של המאה הקודמת, ולפיהן נאסר עליה למכור קרקעותיה אלא להחכירן בלבד, ומראה כיצד אומץ עיקרון זה בהליך החקיקה ובחוקי מדינת ישראל. החיבור מתבסס בעיקר על ניתוח דיוני הממשלה, דיוני מליאת הכנסת ודיוני ועדות הכנסת בעניין 'חוק רשות פיתוח', 'חוק נכסי המדינה', חוק יסוד: 'מקרקעי ישראל' ו'חוק מקרקעי ישראל'.
 
בשנת 2009, לאור כוונת הממשלה לקיים רפורמה ב[[מינהל מקרקעי ישראל]], ובכללן העברת קרקעות המדינה ממתכונת של [[החכרה]] למכירה קבועה, נוצרה חזית שהצליחה לאחד את כל קצוות המפה הפוליטית{{הערה|1=[https://shelly.org.il/node/2336 אתר שלי יחימוביץ', "אם כל ההפרטות בפתח: עד עכשיו זה היה הפרומו. עכשיו מוכרים את המדינה".]}} בהתנגדות להפרטה בין היתר, בשל הניסיון להעביר את הרפורמה דרך [[חוק ההסדרים]]. כץ, שהיה ממובילי המאבק ברפורמה,{{הערה|{{nrg|מיכל גרינברג|"יש קואליציה מקיר לקיר בהתנגדות להפרטת קרקעות המדינה"|894/795|24 במאי 2009|1|1}}}} טען כי היא חותרת תחת חלק ניכר ממהותה היהודית של מדינת ישראל והציע, כפשרה, הרחבה אמנם של מכירת קרקעות עירוניות, אך תוך שינוי [[חוקה|חוקתי]] שיאסור מכירת קרקע לזרים.
 
===היזמה הפרטית בבניין ארץ-ישראל בתקופת העלייה השנייה===
מחקרו של כץ בנושא זה חשף לראשונה את חלקה, דרך פעולתה ותרומתה של היוזמה הפרטית הציונית בעשייה היישובית בכפר ובעיר בארץ ישראל, בתקופת [[העלייה השנייה]]. יוזמה זו, שאורגנה בידי אנשים פרטיים במסגרת חברות ואגודות פרטיות, כ[[נטעים (אגודה)|אגודת נטעים]] וחברות האחוזה פיתחה קרקעות והקימה יישובים חקלאיים חדשים. בתחום העירוני היא התבטאה בייסוד שכונות חדשות ליד הערים הוותיקות. את שיא פעולתה של היוזמה הפרטית ניתן לראות בייסודה של [[תל אביב בראשיתה: 1909–1934|תל אביב]].
כץ דן במחקרו באידאולוגית [[עבודה עברית|העבודה העברית]] לעומת זו שדגלה בעבודה מעורבת, הרקע לעידוד ההון הפרטי להשקעות בארץ, יחסי וקשרי היזמה הפרטית עם הגופים הפילנתרופיים והציבוריים-ציוניים, וכמו כן, מנתח לעומק את המוטיבציות והאידאולוגיה של היזמה הפרטית והנוף היישובי אותו יצרה.
 
===מושבות ההוטרים בצפון אמריקה וקנדה===
בספר "באמונתם יחיו" שנכתב במשותף עם ג'והן לאר, נחשפו לראשונה [[קומונה|קומונות]] דתיות [[פרוטסטנט|פרוטסטנטיות]]יות לא מוכרות במושבות בעיקר בצפון אמריקה וקנדה ובהן קווי דמיון לקיבוצים בישראל ולקהילות החרדיות הסגורות. ה[[הוטרים]], המהווים כיום את הקהילה השיתופית הגדולה ביותר בעולם מחוץ לישראל, הקפידו על ריחוק מהעולם שבחוץ. הם עוררו לאורך השנים את סקרנותם של [[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגים]] וחוקרים רבים שניסו לחקור את החיים במושבותיהם ללא הצלחה. כץ ולאר הצליחו לרכוש את אמונם ובספר נגלים פרטים על אורח חייה הייחודי של הקהילה, הדילמות המעסיקות אותה, ומלחמתה מול אתגרי המודרנה. כמו כן, נחשפו בפני החוקרים, ככל הידוע בפעם הראשונה, ספרים היסטוריים הכוללים תקנות והוראות לקהילה. כץ הרחיב את המחקר בקהילה הייחודית בספר נוסף אותו כתב עם רעייתו רותי. הספר "בדרכן ילכו" יוחד לחשיפת עולמן המרתק של נשות הקומונות ההוטריות לרבות מעמדן ביחס לגברי הקהילה וזכויותיהן. כמו כן, עסקו אחדים ממאמריו בהתיישבויות חלוציות בקנדה - יהודיות, [[מורמונים|מורמוניות]] וכיוצא באלה.
 
==פרסים==
שורה 71 ⟵ 67:
*'''על חשבון הקרבנות: עיונים חדשים בהסכם השילומים, הפיצויים האישיים והשבת הרכוש בישראל של קורבנות השואה''', משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2009.
*'''מחזון לחוזה: תולדותיו ומורשתו של חוזה החכירה של הקרן הקיימת לישראל עם ההתיישבות העובדת, 1901-1960''', ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית, 2012.
*'''בדרכן ילכו: מסע אל הנשים בקומונות ההוטריות בימינו — עיון ותיעוד''', הוצאת יד טבנקין, 2015 (עם רותי כץ).
*'''אל האדמה: הכמיהה הציונית לרכישת קרקעות והתיישבות בארץ ישראל''', הקתדרה ללימודי תולדות קק"ל ומפעליה באוניברסיטת בר־אילן, 2019.
*'''פרקי חיים: סביבה, משפחה, חברים, אקדמיה''', הוצאת המחבר, ירושלים, 2021.
שורה 84 ⟵ 80:
*The Tombstone in Israel’s Military Cemetery since 1948: Israel’s Transition from Collectivism to Individualism, Berlin, Jerusalem and Boston: Walter de Gruyter & Magnes, 2014.
*The Land Shall Not Be Sold in Perpetuity: The Jewish National Fund and the History of State Ownership of Land in Israel, Boston and Jerusalem: Walter de Gruyter & Magnes, 2016.
*Judaism and Human Geography, Academic Studies Press, 2021
 
</div>
 
שורה 92 ⟵ 87:
*[http://geoenv.biu.ac.il/page/367 דף המרצה], באתר אוניברסיטת בר-אילן
*{{ערוץ7||"גרמניה לא פיצתה על רצח העם היהודי"|186181|1 במרץ 2009}}
*יפעת הירשלר, [https://archive.today/20130702095009/http://www.barilan-magazine.co.il/148422/%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%D7%9Dידעתם-%D7%A9%D7%91%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%94שבקנדה-%D7%99%D7%A9יש-%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%9Dקיבוצים ידעתם שבקנדה יש קיבוצים?], באתר אוניברסיטת בר-אילן
*{{מחוץ לזמן|KSdNDLWh8rU|יוסי כץ|27 במרץ 2016}}
 
שורה 98 ⟵ 93:
{{הערות שוליים}}
 
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:כץ, יוסי}}
[[קטגוריה:גאוגרפים ישראלים]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יוסי_כץ_(גאוגרף_היסטורי)"