שארל השלישי, דוכס בורבון – הבדלי גרסאות

[[תמונה:KarlIIIvonBourbon01 cropped.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שארל השלישי, יצירתו של [[תומאס דה לה]] (Thomas de Leu)]]

'''שארל השלישי דוכס בורבון''' ([[17 בפברואר]] [[1490]] - [[6 במאי]] [[1527]]), איש צבא [[צרפתצרפתי]]י.

שארל היה בנו של ז'ילבר דוכס מונפסייה וקלרמון (כיום בחבל [[אוברן]] שבצרפת). ב-[[1496]] נפטר אביו וב-[[1501]] נפטר אחיו הבכור [[לואי השני]], מה שהותיר את שארל היורש של כל נחלות המשפחה באוברן. ב-[[10 במאי]] [[1506]] נישא לסוזאןל[[סוזאן דוכסית בורבון]], שבזכותה הפך לדוכס בורבון.

ב-[[1507]] , שארל השלישי דוכס בורבון ליווה את [[לואי השנים עשר]] [[מלכי צרפת|מלך צרפת]] במסעו ל[[גנואה]] (שבצפון מערב [[איטליה]]), וב-[[1512]] נשלח על ידי המלך להגן על חבל בורגון בפני כוחותיו של [[מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|מקסימיליאן הראשון]] [[קיסר האימפריה הרומית הקדושה]]. ב-[[1515]] נתמנה למפקד העליון של הצבא הצרפתי על ידי [[פרנסואה הראשון]] מלך צרפת. באותה שנה פיקד על חיל החלוץ בקרבב[[קרב מאריניאנו]] (בצפון איטליה) נגד כוחות האימפריה הרומית הקדושה, ונתמנה למושל העיר [[מילאנו]]. הגן על מילאנו בפני כוחות האימפריה אך ב-[[1518]] נקרא לשוב לצרפת.

ב-[[1521]] נפטרה אשתו של [[שארל השלישי]] והורישה לו את כל נחלות בית בורבון, מה שגרם לסכסוך בינו לבין המלך פרנסואה הראשון שדרש נחלות אלה לעצמו בזכות אמו. בעקבות סכסוך זה, כרת שארל השלישי הסכם סודי עם [[קרל החמישי קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] ועם [[הנרי השמיני]] מלך אנגליה, שתכננו פלישה לצרפת. ההסכם נתגלה קודם זמנו ושארל השלישי נמלט לחצרו של [[קרל החמישי]] ונתמנה לסגן מפקד של צבא האימפריה באיטליה. ב-[[1525]] לחם נגד הצרפתים בקרבב[[קרב פאביה]] (בצפון איטליה) שבו נפל המלך פרנסואה הראשון בשבי כוחות האימפריה ונלקח כאסיר ל[[מדריד]].

ב-[[1527]] פיקד על צבא שכירים ספרדי-גרמני שנשלח על ידי קרל החמישי נגד האפיפיור [[קלמנס השביעי]], שנתמך על ידי הצרפתים. אך קרל החמישי לא דאג לשלם את משכורות החיילים, שפתחו בשודב[[שוד]] ובביזהוב[[ביזה] במדינת האפיפיור (בצפון ובמרכז איטליה) כדי לפצות את עצמם. ב-6 במאי 1527 הגיע שארל השלישי דוכס בורבון עם חייליו ל[[רומא]] וכבש את העיר, אך באותו יום נהרג בידי הצורףה[[צורף]] והפסלוה[[פסל (מקצוע)|פסל]] האיטלקי [[בנוונוטו צ'ליני]], שהיה בן חסותו של האפיפיור קלמנס השביעי. אחרי מותו, בזזו חייליו את העיר (ביזת רומא).