שארל השלישי, דוכס בורבון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 8:
ב-[[1521]] נפטרה אשתו של [[שארל השלישי]] והורישה לו את כל נחלות בית בורבון, מה שגרם לסכסוך בינו לבין המלך פרנסואה הראשון שדרש נחלות אלה לעצמו בזכות אמו. בעקבות סכסוך זה, כרת שארל השלישי הסכם סודי עם [[קרל החמישי קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] ועם [[הנרי השמיני]] מלך אנגליה, שתכננו פלישה לצרפת. ההסכם נתגלה קודם זמנו ושארל השלישי נמלט לחצרו של [[קרל החמישי]] ונתמנה לסגן מפקד של צבא האימפריה באיטליה. ב-[[1525]] לחם נגד הצרפתים ב[[קרב פאביה]] (בצפון איטליה) שבו נפל המלך פרנסואה הראשון בשבי כוחות האימפריה ונלקח כאסיר ל[[מדריד]].
 
ב-[[1527]] פיקד על צבא שכירים ספרדי-גרמני שנשלח על ידי קרל החמישי נגד האפיפיור [[קלמנס השביעי]], שנתמך על ידי הצרפתים. אך קרל החמישי לא דאג לשלם את משכורות החיילים, שפתחו ב[[שוד]] וב[[ביזה]] במדינת האפיפיור (בצפון ובמרכז איטליה) כדי לפצות את עצמם. ב-6 במאי 1527 הגיע שארל השלישי דוכס בורבון עם חייליו ל[[רומא]] וכבש את העיר, אך באותו יום נהרג בידי ה[[צורף]] וה[[פסל (מקצוע)|פסל]] האיטלקי [[בנוונוטו צ'ליני]], שהיה בן חסותו של האפיפיור קלמנס השביעי. אחרי מותו, בזזו חייליו את העיר (ביזת רומא).
 
אחרי מות שארל השלישי דוכס בורבון אוחדו כל נחלותיו עם אלה של הכתר הצרפתי.