עומר בן אל-ח'טאב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ קישורים פנימיים, ניסוח
שורה 12:
עומר נחשב למייסד [[האימפריה המוסלמית]]. הוא השלים את ההשתלטות על חצי האי ערב, לחם נגד ה[[ביזנטים]] וכבש את [[ארץ ישראל]], [[סוריה]], [[עיראק]] ו[[מצרים]]. עומר היה כובש [[ירושלים]], ו[[מסגד עומר]] ברובע הנוצרי בירושלים קרוי על שמו.
 
לפני מותו מינה אבו בכר את עמר בן אלח'טאב כיורש הח'ליפות. דרך זו של העברת השלטון, המכונה "עהד" (عهد), לא הייתה נפוצה בתרבות הערבית של הימים ההם. מינוי יורש לשליט נעשה בדרך-כלל באמצעות מועצה ("[[מועצה מייעצת|שורא]]") {{אנג|Shura}} או על-פי קרבת משפחה. על-פי המסורת השיעית, המינוי היה פסול שכן הוא חסם את הדרך לעלייתו של [[עלי בן אבי טאלב]], יורשו הלגיטימי של מוחמד בעיני השיעים, כשליט על המוסלמים. בספרות השיעית כונו אבו בכר, עומר ועתו[[עות'מאן בן עפאן|עת'מאן]] בשם "גונבי הח'לאפהליפות" כי לטענתם גזלו אותה מיורשה החוקי, עלי.
 
==תולדות חייו ופעלו של עומר==