תיאודור הרצל (אוניית מעפילים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: עשויה |
עליה => עלייה |
||
שורה 1:
{{אוניית מעפילים
|שם=תיאודור הרצל
|תמונה=[[קובץ:אוניית המעפילים תיאודור הרצל.jpg|250px]]
|כיתוב=אונית המעפילים "תאודור הרצל"
שורה 14:
|מקום ההגעה=
|יום ההגעה=
|סוג האונייה=כבלרית, הוסבה ב-1937 לאניית מטען כללי
|מספנה=Neptune Yard, Walker-on-Tyne, אנגליה
|הושקה= 12 ביולי [[1907]]
שורה 30:
|מהירות=8 קשר
}}
'''תיאודור הרצל''' הייתה [[אוניית מעפילים]] שארגן [[המוסד
== תולדותיה ==
שורה 38:
ההכנות נמשכו כחודש וחצי. נעשו סידורים פנימיים ושינויים טכניים רבים כדי להסיע מספר רב של מעפילים. הובא פחם ל-14 ימי הפלגה, ועל פי הוראות אנשי המוסד לעלייה ב' במקום, כ-120 טון מים.
מפקד האונייה היה [[מוקה לימון|מרדכי (מוקה) לימון]] איש ה[[פלי"ם]], ולצדו יהושע (יוש) הלוי, אריה ויצמן, בצלאל פלדמן, חיים וינשלבוים (רימון), בני (בנימין) דוידאי (דוידוביץ)
===
2,620 המעפילים היו [[ניצולי השואה]], חברי [[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועות נוער]] ומפלגות ציוניות מארצות אירופה בגילים 30-20; 500 מהם היו ילדים ובני נוער, שהיו תחת אחריותה של [[חסיה בילצקי]].{{הערה|ראו: [http://www1.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/survivors/bornstein.asp חסיה בורנשטיין], באתר [[יד ושם]].}} כשליש מהנוסעים נשים צעירות בהריון.
שורה 50:
מכשיר הקשר לא פעל בהתחלה. המעפילים החלו לחוש מחנק בבטן הספינה בגלל הצפיפות, ועל כן הועלו לסיפון והוקמה עבורם סככה. האונייה נטתה על צידה, והיה צורך להשליך רפסודות לים ולשמור על לחץ הקיטור למכונות. ב-6 באפריל עברו את מצר מסינה לפנות בוקר, וב-9 באפריל עברו את כרתים. רק ב-12 באפריל חודש הקשר עם מפקדת "[[ההגנה]]" בארץ ישראל.
=== העימות עם הבריטים
[[קובץ:אונית המעפילים "תאודור הרצל" כחוף המולדת.-JNF034861.jpeg|ממוזער|האונייה בחוף, 1945]]
ב-9 באפריל בשעה 20:30 חגו שני [[חיל האוויר המלכותי|מטוסים בריטיים]] מעל האונייה. בשעה 22:30 הגיעה [[משחתת]] בריטית שהזדהתה והאירה בזרקורים. אנשיה שאלו לאן מפליגים, ונאמר להם כי זו ספינת סוחר המפליגה ל[[פורט סעיד]]. ב-10 באפריל בערב שוב הופיעה משחתת שנעלמה.
ב-11 באפריל החלו להתכונן לעימות. הגיעו הוראות להתנגד לעלייה של כוחות בריטיים על הסיפון ולגרירה של האונייה בהשלכת חפצים. חולקו מקלות גומי, [[מסכת גז|מסכות גז]], [[אגרופן|אגרופנים]], נעשה תרגול, האנשים חולקו לקבוצות ולאזורי הגנה, נוסתה האזעקה. הקשר פעל עד תחילת העימות. שתי משחתות: "היידון" ("Haydon") ו"סט ברידסביי" ("St. Bridesbey") החלו לנגוח את הספינה. המעפילים שנקבעו לכך עמדו סביב הסיפון ומנעו מהבריטים לעלות, תוך השלכת חפצים עליהם. פלדמן עלה על גשר הפיקוד ותפס את הגה הספינה. הצוות הספרדי נעלם מתוך חשש.
ב-[[13 באפריל]] נעצרה האונייה על ידי משחתות [[הצי המלכותי|בריטיות]] בסמוך ל[[חוף תל אביב]]. התחולל קרב אלים, שלושה מעפילים נהרגו, רבים אחרים נפצעו. הבריטים עלו תוך התזת סילוני מים, יריות מנשקם והשלכת רימוני גז. העימות נמשך כשעתיים, עד להשתלטות הסופית. המשחתת הבריטית "צ'ריטי" ("Charity") הביאה לחוף 16 מעפילים מפצועי העימות.
מבעוד מועד הוכן סליק למלווים, שנדרשו להמתין עד שיבואו אנשי ניקיון ויחלצו אותם. בסליק הכינו מים ומזון ליומיים. בפועל, חמישה מלווים התחזו לחולים והצליחו לרדת עם המעפילים, שהועברו למחנה בעתלית ואחר כך חולצו. ביניהם חיים רמון ואריה ויצמן. שלושה אחרים, מוקה לימון, יוש הלוי ובצלאל פלדמן, הסתתרו בסליק בין מכלי המים. לאחר רדת המעפילים, כאשר באו אנשי "[[סולל בונה]]" לנקות את האונייה, ניתן להם אות לצאת. השוטרים הבריטים שהיו על הסיפון חשבו שהם פועלי ניקיון.
המעפילים גורשו ל[[מחנות המעצר בקפריסין|קפריסין]]. החולים והפצועים שבהם נשלחו ל[[מחנה המעצר בעתלית]].
שורה 64:
האנייה נותרה ב[[נמל חיפה]] כחלק מ"[[צי הצללים]]", וב-1953 הושטה והועלתה אל חוף הסוסים ב[[עכו]] ו[[גריטה|נגרטה]].{{הערה|ים, גליונות החבל הימי לישראל, דצמבר 1953;{{ש}}{{על המשמר||אוניית מעפילים - לגרוטאות|1953/02/05|00423}}.}}
==
* {{עלי זית וחרב|[[נחום בוגנר]]|הקרב של אניית המעפילים "תיאודור הרצל"|43890804|198|ב', 1992, עמ' 200-187}}
* [http://www.amutayam.org.il/?CategoryID=318&ArticleID=507 "תיאודור הרצל"], באתר [[מוזיאון ההעפלה וחיל הים]]
|