יחסי דנמרק–ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 10:
[[קובץ:Jens Otto Krag & Levi Eshkol.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראשי הממשלה [[לוי אשכול]] וקראג, 1965]]
[[קובץ:President Reuven Rivlin met with the Danish Foreign Minister the Minister of Foreign Affairs of Costa Rica (6645).jpg|250px|ממוזער|[[ראובן ריבלין]] בפגישה עם שר החוץ של דנמרק, [[אנדרס סמואלסן]] {{אנ|Anders Samuelsen}}, מאי 2017]]
בין [[מדינת ישראל]] ו[[דנמרק]] מתקיימים [[יחסים דיפלומטיים]] מלאים החל משנת [[1949]]. כמו כן, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה נרחב בנושאים שונים, בין היתר בתחומי תיירות ומסחר.{{הערה|1=[http://www.moital.gov.il/NR/exeres/CA989E75-7B27-4026-AA52-A737C28DF19E.htm סקירה כלכלית – דנמרק 2009] באתר [[משרד הכלכלה]]}}. לישראל יש שגרירות רשמית ב[[קופנהגן]], בעוד שלדנמרק יש שגרירות רשמית ב[[תל אביב]].
 
==היסטוריה==
[[קובץ:Israelisk-U-baad(Matthias Schalk).JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[צוללת]] ישראלית במעגן בעיר [[פרדריקסהאבן]] בצפון דנמרק]]
עוד במהלך ימיה של [[מלחמת העולם השנייה]], בעת שדנמרק נכבשה על ידי [[גרמניה הנאצית]], פעלה בדנמרק [[המחתרת הדנית|תנועת מחתרת נרחבת]], אשר בין היתר סייעה בהברחתם של [[יהדות דנמרק|יהודי דנמרק]] ל[[שוודיה]] הנייטרלית. הודות למבצע [[הברחה]] זה, אשר הסתייע בתמיכה רחבה מצד אזרחי דנמרק, ניצלו למעלה מ-90% מיהודי דנמרק, ובסך הכל כ-7,200 איש הועברו לשוודיה. הודות למבצע הירואי זה, הוכרה המחתרת הדנית כולה בתואר "[[חסיד אומות העולם|חסידת אומות העולם]]" על ידי מוסד "[[יד ושם]]".{{הערה|1=[http://www.yadvashem.org/yv/he/righteous/stories/historical_background/denmark.asp הצלת יהודי דנמרק] באתר [[יד ושם]]}}.
 
במסגרת [[תוכנית החלוקה]] משנת [[1947]], דנמרק הצביעה בעד קבלתה של התוכנית, והכירה במדינת ישראל ב-[[2 בפברואר]] [[1949]]. מאז ועד היום קיימים יחסי תיירות ומסחר ענפים בין שתי המדינות, בין היתר במסגרת [[האיחוד האירופי]], בו דנמרק חברה. במסגרת היחסים, נחתמה בין היתר [[אמנה למניעת כפל מס]] בין שתי המדינות, בשנת [[1966]].{{הערה|1=[http://www.hanner.co.il/treaties/israel-denemark-double-tax-treaty.htm אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין דנמרק]}}. עם זאת, [[האסלאם באירופה|העלייה בשיעור המוסלמים]] בדנמרק לאורך השנים האחרונות, בדומה למצב ברבות ממדינות [[מערב אירופה]], פוגעת במידת מה באטרקטיביות של דנמרק בעיני אנשי עסקים מישראל.{{הערה|{{גלובס|ספיר פרץ|הנספחת המסחרית בישראל: "הדנים מוקסמים מהחידושים הישראליים"|1000509588|28 ביולי 2009}}}}.
 
במהלך [[מבצע עופרת יצוקה]] בתחילת שנת [[2009]], התקיימו הפגנות רחבות בערי דנמרק, לרבות בבירה [[קופנהגן]], במחאה על פעולות [[צה"ל]] ב[[רצועת עזה]], במשטרת דנמרק הוערך כי בין 500 ל-600 איש הפגינו מול [[שגרירות ישראל]] בקופנהגן, כ-400 אנשים הפגינו ב[[אורהוס]], וכ-500 הפגינו ב[[אודנסה]].{{הערה|[http://jyllands-posten.dk/indland/article1554104.ece Demonstrationer mod Israel i Århus og København] {{דנית}}}}. לעומת זאת, בסקר דעת קהל שנערך נמצא כי מספרם של הדנים התומכים בפעולת צה"ל גדול מאלו המתנגדים לה.{{הערה|{{ynet|יעל לוי ודניאל אדלסון|דנמרק: 29% תומכים בישראל, 22% בפלסטינים|3655702|14 בינואר 2009}}}}.
 
בינואר [[1962]] ביקר [[ראש ממשלה|ראש ממשלת]] דנמרק [[ויגו קמפמן]] בישראל – ביקור ראשון בה של אישיות דנית בכירה. במהלך חודש אוקטובר [[2013]] הגיע יורש העצר הדני, הנסיך פרדריק, לביקור בישראל, במהלכו נפגש עם [[נשיא מדינת ישראל]] דאז, [[שמעון פרס]]. במהלך הפגישה, השמיע הנשיא פרס את הכרת תודתה של מדינת ישראל לעם הדני, על פעולותיו להצלת יהודים בשואה.{{הערה|{{ערוץ7|חזקי עזרא|לא נשכח את שעשתה דנמרק למען הצלת יהודים|264640|30 באוקטובר 2013}}}}.
 
במרץ 2021 ביקרה [[ראש ממשלת דנמרק]] [[מדה פרדריקסן]] בישראל ונפגשה עם [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] ו[[קנצלר אוסטריה]] [[סבסטיאן קורץ]]. במהלך הפגישה סוכם כי ישראל, אוסטריה ודנמרק ישתפו פעולה בנושא [[מחלת נגיף קורונה 2019|מחלת הקורונה]] ויקימו תאגיד משותף להקמת מפעל מחקר פיתוח וייצור [[חיסון נגד COVID-19|חיסונים]] נגד [[מוטציה|מוטציות]] הקורונה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.93fm.co.il/radio/673633/|כותרת=נתניהו בהצהרה עם קנצלר אוסטריה: "נקים קרן מחקר ופיתוח משותפת"|אתר=רדיו קול חי|תאריך=2021-03-04|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-03-25}}</ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/Bysuwooz00|הכותב=איתמר אייכנר וסוכנויות הידיעות|כותרת=אוסטריה ודנמרק: נפתח עם ישראל חיסונים לווריאנטים|אתר=ynet|תאריך=2 במרץ 2021|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-03-09}}}}