קפיטליזם קשוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ קיצור חלק מקשקשת ארוכה, דורש עוד קיצור. |
||
שורה 1:
{{לשכתוב|סגנון יחצני|נושא=מדעי החברה}}
'''קפיטליזם קשוב''' (באנגלית Conscious Capitalism) היא גישה ל[[מנהל עסקים|ניהול עסקים]] שחתירתם ל[[רווח (כלכלה)|רווחיות פיננסית]] שזורה בחתירה להשאת ערך לכלל מחזיקי העניין של העסק, זאת לעומת חברות ה[[קפיטליזם]] המסורתי הפועלות אך ורק לשם מקסום הרווחים עבור בעלי מניותיהן. שורשיה של הגישה בשינויים חברתיים גלובליים בעולם המערבי, מחד בתגובה למשברים אתיים ופיננסים,{{הערה|{{Cite news|url=https://www.forbes.com/sites/onmarketing/2013/12/04/only-conscious-capitalists-will-survive/#2412a7353464|title=Only Conscious Capitalists Will Survive|last=Marketing|first=On|newspaper=Forbes|language=en|access-date=2017-12-19}}}} ומאידך לדרישה הצרכנית הגוברת כלפי עסקים לשים בסדר העדיפויות שלהם את המחויבות לנושאים הנוגעים לעולם
קפיטליזם קשוב מקודם בעולם על ידי ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח בשם [[:en:Conscious Capitalism|Conscious Capitalism]]
▲שורשיה של הגישה בשינויים חברתיים גלובליים בעולם המערבי, מחד בתגובה למשברים אתיים ופיננסים,{{הערה|{{Cite news|url=https://www.forbes.com/sites/onmarketing/2013/12/04/only-conscious-capitalists-will-survive/#2412a7353464|title=Only Conscious Capitalists Will Survive|last=Marketing|first=On|newspaper=Forbes|language=en|access-date=2017-12-19}}}} ומאידך לדרישה הצרכנית הגוברת כלפי עסקים לשים בסדר העדיפויות שלהם את המחויבות לנושאים הנוגעים לעולם, לסביבה ולמחזיקי העניין.
▲קפיטליזם קשוב מקודם בעולם על ידי ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח בשם [[:en:Conscious Capitalism|Conscious Capitalism]]. הארגון נוסד בשנת 2007 בארצות הברית על ידי [[:en:John Mackey|ג'ון מאקי]], המייסד והבעלים של קמעונאית המזון האמריקאית ''[[:en:Whole Foods Market|Whole Foods Market]] ופרופסור ראג' סיסודיה ,'' מומחה בינלאומי לשיווק. מעורבים בו אנשי עסקים נוספים כקיפ טינדל הבעלים של [[:en:The Container Store|The Container Store]], דאג ראוץ' מנכ"ל ונשיא לשעבר של [[:en: Trader Joe's|Trader Joe's]], אישי אקדמיה כפרופ' [[:en:R. Edward Freeman|אד פרימן]] אבי מודל [[Stakeholder theory|מחזיקי עניין]], ונוספים.
בסוף 2015 הוקמה בישראל נציגות של הארגון הבינלאומי והיא קרויה בשם 'קפיטליזם קשוב ישראל (חל"צ)'. בדירקטוריון החל"צ מכהנים [[יעל אלמוג זכאי|ד"ר יעל אלמוג זכאי]] (יו"ר), [[צבי סטפק]], אייל מליס, [[איציק צאיג]], [[עימאד תלחמי]], אימי עירון, גאדה זועבי וגיל גבע.
קפיטליזם קשוב דן בתפקידם של ה[[קפיטליזם]] ושל עסקים בעולם באופן התואם את השינויים החברתיים והתודעתיים שהתרחשו בעשורים האחרונים בעולם. גישת הקפיטליזם הקשוב
הקפיטליזם המסורתי הוכיח עצמו כשיטה הכלכלית הממנפת באופן המיטבי את היכולת האנושית להגעה להישגים והבאת קידמה לאנושות, אך בעולם בו מחוברות עובדים ונאמנות לקוחות מדשדשות, רמת האמון כלפי עסקים נמוכה ביותר ועסקים מואשמים ברדיפת בצע ופגיעה בציבור או בסביבה.▼
▲על פי מייסדי הארגון, הקפיטליזם המסורתי הוכיח עצמו כשיטה הכלכלית הממנפת באופן המיטבי את היכולת האנושית להגעה להישגים והבאת קידמה לאנושות, אך בעולם בו מחוברות עובדים ונאמנות לקוחות מדשדשות, רמת האמון כלפי עסקים נמוכה ביותר ועסקים מואשמים ברדיפת בצע ופגיעה בציבור או בסביבה.
הקפיטליזם הקשוב מסביר את יחסי הגומלין בין המרכיב הכלכלי לבין המרכיב הערכי בקביעה, שהרווחים אמנם חשובים וחיוניים לקיום עסק אבל הם לא מהווים את הסיבה לקיומו. במקצועות רבים טמונה שליחות, מעבר להיותם משלח יד ממנו מתפרנסים אנשי המקצוע. כך, לפי הקפיטליזם הקשוב, גם לעסקים יכולה להיות שליחות מעבר לרצון להשיא רווחים. כאשר עסק חותר לייעוד עסקי, הדבר הופך אותו לגורם בעל השפעה חיובית על הסביבה וכמי שמייצר מוטיבציה ומחויבות אצל העובדים, הצרכנים ושאר מחזיקי העניין להירתם למענו ולשתף עמו פעולה. עסקים המיישמים עקרונות אלה נהנים מדינמיקה חיובית, מוטיבציה והשראה שהגישה מייצרת, המתבטאים בסופו של דבר גם בשגשוג וצמיחה כלכלית.
המודל של קפיטליזם קשוב דן בארבעה אלמנטים משלימים, שכאשר הם מתקיימים יחד או אז הופכת התנהלות העסקית לקשובה:
כדבריו של פרופ' אד פרימן ([[:en:R. Edward Freeman|R. Edward Freeman]]), אבי תורת מחזיקי עניין: "אנו זקוקים לכדוריות דם אדומות כדי לחיות, כפי שעסק זקוק לרווחים כדי לחיות, אך המטרה של החיים היא מעבר לייצור כדוריות דם, כפי שהמטרה לקיומו של העסק היא מעבר ליצירת רווחים גרידא".
שורה 42 ⟵ 27:
עובדים, לקוחות ואחרים חשים אמון כלפי חברות שמונעות על ידי ייעוד מעורר השראה ואף אוהבים אותן יותר.
להבדיל מעסקים מסורתיים המתמקדים במיקסום רווחים לבעלי המניות שלהם, עסקים קשובים מתמקדים בכלל מחזיקי העניין שלהם שלהם, ושואפים ליצור ערך גם למחזיקי העניין. הם שואפים לשלב את האינטרסים של מחזיקי העניין בהרמוניה עם אלו של העסק ומבינים כי כאשר מחזיקי עניין של העסק עובדים עמו בשיתוף פעולה שהוא מועיל להם ומעצים אותם, הדבר תורם לכך שהעסק עצמו ייהנה מיציבות, בריאות ועמידות לאורך זמן.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.firmsofendearment.com/|כותרת=Firms of Endearment {{!}} Second Edition|תאריך_וידוא=2019-10-22|אתר=www.firmsofendearment.com}}}}
שורה 49 ⟵ 34:
עסקים קשובים מכירים בכך שללא עובדים, לקוחות, ספקים, גורמי מימון, קהילות תומכות ו-Eco System המאפשר חיים – אין קיום לעסק. הם יוצרים שותפות דרך לאורך זמן עם כל אחד ממחזיקי העניין והצעת הערך שלהם היא לפיכך win-win-win. היא כוללת בתוכה גם תשואה יפה לבעלי המניות.
רוברט גרינליף ([[:en:Robert K. Greenleaf|Robert K. Greenleaf]]) שפיתח את התאוריה של 'מנהיגות משרתת' ([[:en:Servant leadership|Servant Leadership]]) קבע כי 'מנהיגים טובים, צריכים להיות משרתי ציבור טובים קודם לכן'. מנהיגים קשובים מונעים מתוך שירות לייעוד של העסק, ולא ממניעי עוצמה או כסף. הם מתמקדים ב'אנו' ולא ב'אני'. הם מנהיגים באמצעות Mentoring, פיתוח אנושי ומתן השראה, מביאים לטרנספורמציה בארגון ומוציאים את הטוב ביותר מאלו שסביבם. מנהיגים קשובים אינם מובילים באמצעות תמריצי 'מקל וגזר', או באמצעות סמכות של משמעת או כוח. הם מבינים כי תפקידם הוא לשרת את מטרת-העל של הארגון, לתמוך באנשים בארגון ולייצר ערך לכלל מחזיקי העניין. הם מודעים לתפקיד האינטגרלי שיש לתרבות הארגונית ומפתחים תרבות ארגונית קשובה של אמון ואהבה.
"תרבות ארגונית אוכלת את האסטרטגיה לארוחת בוקר" - גורו הניהול פיטר דרוקר ([[:en:Peter Drucker|Peter Drucker]]) ידע כיצד לזהות ולבטא את המפתח להצלחה בעסקים. תרבות ארגונית היא הערכים, העקרונות ודפוסי ההתנהגות עליהם מושתת עסק. מארג זה בא לידי ביטוי בפעילויות של העסק, הוא זה שמייצר את החיבור בין מחזיקי העניין השונים של העסק ומחבר כל אחד מהם לייעוד, לעובדים ולתהליכים שלו.
תרבות ארגונית קשובה בנויה על אותנטיות, שקיפות ויושרה. היא מקדמת אהבה ואכפתיות ובונה אמון בין עובדי העסק לשאר מחזיקי העניין. תרבות ארגונית קשובה, המאפשרת גם למידה והעצמה, מהווה כוח מאחד שמכניס אנרגיה, והיא זו שמקימה את העסק הקשוב לחיים.
ארבעת מרכיבי המודל מתבססים על ידע קיים בתחומי המנהיגות והניהול, ונבנים על מחקר ענף בתחומי ייעוד, ניהול מחזיקי עניין, מנהיגות ותרבות ארגונית.
שורה 63 ⟵ 48:
מעבר ליצירת העושר הכלכלי, חברות אלו יוצרות צורות שונות של עושר חברתי: עובדים מועצמים והנהנים ממשמעות בעבודתם, לקוחות נאמנים ונותני אמון, ספקים חדשניים ורווחיים, קהילות משגשגות עם בריאות סביבתית ועוד.
=== ההבדל בין גישת הקפיטליזם הקשוב לבין אחריות חברתית תאגידית ===
בבסיס הגישה של '''[[אחריות תאגידית|אחריות חברתית תאגידית]]''' וקיימות עומד הרעיון של "Doing well by Doing good" וערכן נובע בשל ניהול סיכונים והזדמנויות שהן מספקות.
עם זאת, אחריות חברתית תאגידית וקיימות במרבית המקרים מנוהלות בעסקים שעדיין פועלים בפרדיגמה המקובלת והנפוצה של העדפת בעלי מניות ([[:en:Shareholder primacy|Shareholder Supremacy]]).
בנוסף, אחריות חברתית תאגידית מתנהלת בהתאם לאמות מידה וקריטריונים ברורים לפיהן חברה מדורגת כאחראית או לא. לעומת זאת, ערכו של קפיטליזם קשוב נובע דווקא מפרמטרים לא-מוחשיים שאינם מדידים. שהרי, לדוגמה, לא ניתן למדוד 'אהבה' או 'אנושיות' שבהתנהלות העסקית הקשובה, אך נמצא שכשאלמנטים אלו נוכחים הם עושים את ההבדל.
אין ספק כי קיים ערך רב לגישות האחריות החברתית-תאגידית והקיימות והן מוסיפות ערך רב לעולם העסקי. עם זאת, גישות אלו זוכות לעיתים מזומנות לביקורת, שכן אין זה מן הנמנע כי חברה תזכה לציונים גבוהים באחריות חברתית תאגידית או קיימות – אך תחום העיסוק שלה בפועל גורם נזק לציבור או לסביבה.
ביקורת נוספת המופיעה בהקשר לגישת האחריות החברתית התאגידית, נובעת ממקרים בהם חברות הוצגו כאחראיות, אך בדיעבד הסתבר כי פנים הארגון התנהל בנורמות מסואבות. הדבר קורה בארגונים בהם אין הלימה בין ערכים המוצהרים כלפי חוץ לבין הערכים בפועל.
שורה 93 ⟵ 67:
=== ההבדל בין קפיטליזם קשוב ל'יצירת ערך משותף' ===
'[[Creating shared value|יצירת ערך משותף]]' הוצגה במאמרם{{הערה|{{Cite news|url=https://hbr.org/2011/01/the-big-idea-creating-shared-value|title=Creating Shared Value|date=2011-01-01|newspaper=Harvard Business Review|access-date=2017-12-19}}}} של פרופ' [[מייקל פורטר]] (
עסקים קשובים פועלים ליצירת 'ערך משותף' - רווחים עם ערך חברתי, אך הם מתנהלים בנוסף עם סט של 'ערכים משותפים' שהם חולקים עם מחזיקי העניין שלהם, ולא רק עם 'ערך משותף' של השאת ערך חברתי - בד בבד עם השאת רווח כלכלי.
שורה 107 ⟵ 81:
כך אומץ המינוח "קפיטליזם קשוב", המתייחס להתנהלות של עסק, המוכוונת באופן פרואקטיבי כלפי מחזיקי העניין של העסק - וקשובה אליהם.
== קישורים חיצוניים ==
|