עלייה לרגל – הבדלי גרסאות

מזמן חורבן [[בית המקדש]] לדעת חלק מהפוסקים, בטלה מצוות העלייה לרגל, אף שהיו והמשיכו במנהג זה, כסמל לחשיבותה של [[ירושלים]] וכתקווה לבנין ה[[מקדש]]. ה[[רדב"ז]] פסק שבימינו בראיית רצפת המקדש מקימים את מצוות העלייה לרגל.

 

 

בקרב קהילת [[ביתא ישראל]] נהוג חג נוסף של המשלב עלייה לרגל, הוא ה[[סיגד]]. חג זה שנקבע בהשראת עצרת עזרא ונחמיה אשר התקיימה בימי [[שיבת ציון]], כולל תהלוכה לראש פיסגת הר עם ספרי הקודש. ב[[אתיופיה]] נהגו הקסים, כהני העדה, לבחור בהר מתאים וטהור לקיום העצרת, החג חל חמישים יום לאחר [[יום הכיפורים]]. בישראל, נחוג החג בירושלים ב[[טיילת ארמון הנציב]].