מוצר חד-פעמי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ תוספות ומקורות |
||
שורה 4:
כלים חד פעמיים מיוצרים מחומרים כגון [[נייר]], [[אלומיניום]] ו[[פלסטיק]], [[כותנה]] או [[פוליסטירן|קלקר]]. כלים חד פעמיים מפלסטיק וקלקר אינם ניתנים למחזור ואינם [[התכלות|מתכלים]]. בניגוד אליהם כלים חד פעמיים מחומרים טבעיים כדוגמת [[חזרן|במבוק]] ועלי תירס מתכלים.
לאור הנזק הסביבתי הרב שגורמים הכלים החד פעמיים, מדינות שונות פועלות לצמצום השימוש בבאמצעות הסברה, חקיקה ו[[מס|מיסוי]]. ב-2019 הודיע [[האיחוד האירופי]] על איסור שימוש בכוסות חד פעמיים עד 2021 על מנת לצמצם את כמויות האשפה, ואת זיהום הסביבה ב[[מיקרופלסטיק]].
== שימושים בכלים חד פעמיים ==
שורה 14:
* אריזת מזון: אריזת מזון נעשתה בעבר בכלים ל[[שימוש חוזר]], כגון [[בקבוק]]י [[זכוכית]], אך בחצי השני של [[המאה ה-20]] עברה [[תעשיית המזון]] לשימוש בכלים חד-פעמיים, המבטיחים [[היגיינה]] טובה יותר. חלק מהאריזות החד-פעמיות עובר [[מיחזור]], באמצעות שימוש בהן כ[[חומר גלם]] בתעשייה.
* סל קניות חד-פעמי עשוי פלסטיק דק, ומחליף סלי קניות לשימוש רב-פעמי.
ב-2019, [[קנדה]] חוקקה שייאסר השימוש בקשיות שתייה, סכו"ם ושקיות מפלסטיק החל מ-2021. [[הפרלמנט האירופי]] אישר בהחלטת רוב צעד דומה של החרמת מוצרי פלסטיק חד פעמיים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3763964|כותרת=תמו ימי הקשיות והסכו"ם: קנדה אוסרת על שימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים|אתר=m.calcalist.co.il|תאריך_וידוא=2020-12-31}}</ref> [[גרמניה]] אימצה את היזמה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-57538520,00.html|כותרת=גרמניה תאסור שימוש בפלסטיק חד פעמי מ-2021|אתר=ynet|תאריך=2020-06-25|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-31}}</ref> מדינות ב[[ארצות הברית]] וב[[אפריקה]] אסרו להכניס כלים חד פעמיים מפלסטיק לחופי הים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5641489,00.html|כותרת=אושר: איסור פלסטיק בחופי אילת; הקנס - עד 730 שקל|אתר=ynet|תאריך=2019-12-12|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-31}}</ref> בשלהי נובמבר 2020 הודיעה ממשלת סין כי תדרוש ממסעדות, סוחרים באינטרנט ושירותי משלוחים לדווח על כמות הפלסטיק שהם משתמשים בו. קודם לכן הודיע משרד המסחר הסיני כי השימוש בשקיות ובכלים חד־פעמיים ייאסר בערים המרכזיות עד סוף 2020. במקביל, החוק החדש קידם בניית מתקני מיחזור. נאסר גם שימוש בקשי פלסטיק.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3884605|כותרת=סין תקבל את 2021 עם איסור על שקיות, קשיות וחד"פים|אתר=m.calcalist.co.il|תאריך_וידוא=2020-12-31}}</ref>▼
===היגיינה===
שורה 29 ⟵ 26:
*[[תאורה|תאורת]] [[דיודה פולטת אור|LED]]: גופי תאורה המבוססים על LED, אינם ניתנים לתחזוקה ואין בהם נורות, מה שאומר שאם הגוף מפסיק לעבוד, אין אפשרות לתקן אותו, ויש להחליפו בגוף תאורה חדש.
*מחסניות דיו אשר מושלכות בעת ריקונן במקום למלא אותן מחדש.
== נזקים לסביבה ==
מרבית הכלים החד פעמיים אינם ניתנים למחזור ואינם [[התכלות|מתכלים]], ומוסיפים טונות רבות של אשפה מיותרת.
=== שקיות מפלסטיק ===
בנוסף לעובדה שפלסטיק [[התכלות|מתכלה]] לאט - נפח ומשקל רבים מן הפסולת במדינות [[מערב|מערביות]] מקורו ב[[שקית קניות מפלסטיק|שקיות פלסטיק]]{{הערה|http://www.green-pack.co.il/apage/26547.php}}. בנוסף, שקיות אשר נסחפות ב[[רוח]] לאזורים מרוחקים מסביבה אנושית או שקיות המושלכות באזורים שבהם משוטטות חיות בר - עלולות לגרום לנזק רב, למשל במקרה שבעל-חיים מתפתה לאכול אותן. לדוגמה, [[צב ים|צבי-ים]] עלולים לחשוב ששקית פלסטיק היא [[מדוזה]] (מהן צבי-הים ניזונים) ולהיחנק כתוצאה מבליעתה{{הערה|{{ynet|ארז ארליכמן|מחקר: פסולת פלסטיק הורגת צבי ים נדירים|3688174|18 במרץ 2009}}}}. דוגמה נוספת, שקית פלסטיק שהושארה באתר בילוי בטבע עם אוכל בתוכה, עלולה להיאכל בידי [[חיית בר]] שחפצה באוכל שבתוך השקית.
=== פוליסטירן (קלקר) ===
בעלי חיים לא מזהים [[פוליסטירן]] מוקצף כחומר מלאכותי ואפילו יכולים לזהות אותו בטעות כמזון. קצף פוליסטירן נסחף ברוח וצף על מים עקב המשקל הסגולי הנמוך שלו. יכולה להיות לו השפעה חמורה על בריאותם של [[עופות]] או [[יונקים ימיים]] שבולעים כמויות משמעותיות שלו.
=== פסולת ימית ===
שמונים אחוז מן הפסולת הימית מורכבת ממוצרי פלסטיק. בעלי חיים ימיים רבים בולעים [[פסולת ימית]] בטעות כיוון שלעיתים היא דומה במראה למזונם הטבעי. חתיכות פלסטיק מכלים חד פעמיים עלולות להיתקע באופן קבוע בדרכי העיכול של חיות אלה, תוך חסימת מעבר המזון וגרימת מוות בהרעבה או זיהום. פתיתי פלסטיק זעירים דומים במראם ל[[זואופלנקטון]], דבר המטעה בעלי חיים הניזונים ממזון זה וגורם לבליעת הפסולת ולהעברתה בשרשרת המזון.
== חקיקה בעולם ==
לאור הנזק הסביבתי הרב שגורמים הכלים החד פעמיים, מדינות שונות פועלות לצמצום השימוש בבאמצעות הסברה, חקיקה ו[[מס|מיסוי]]. ב-2019 הודיע [[האיחוד האירופי]] על איסור שימוש בכוסות חד פעמיים עד 2021 על מנת לצמצם את כמויות האשפה, ואת זיהום הסביבה ב[[מיקרופלסטיק]]. גם [[הודו]] הצהירה כי תאסור את השימוש עד 2022 ו[[טאיוואן|טיוואן]] עד 2030.<ref name=":1" />
▲ב-2019, [[קנדה]] חוקקה שייאסר השימוש בקשיות שתייה, סכו"ם ושקיות מפלסטיק החל מ-2021. [[הפרלמנט האירופי]] אישר בהחלטת רוב צעד דומה של החרמת מוצרי פלסטיק חד פעמיים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3763964|כותרת=תמו ימי הקשיות והסכו"ם: קנדה אוסרת על שימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים|אתר=m.calcalist.co.il|תאריך_וידוא=2020-12-31}}</ref> [[גרמניה]] אימצה את היזמה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-57538520,00.html|כותרת=גרמניה תאסור שימוש בפלסטיק חד פעמי מ-2021|אתר=ynet|תאריך=2020-06-25|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-31}}</ref> מדינות ב[[ארצות הברית]] וב[[אפריקה]] אסרו להכניס כלים חד פעמיים מפלסטיק לחופי הים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5641489,00.html|כותרת=אושר: איסור פלסטיק בחופי אילת; הקנס - עד 730 שקל|אתר=ynet|תאריך=2019-12-12|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-31}}</ref> בשלהי נובמבר 2020 הודיעה ממשלת סין כי תדרוש ממסעדות, סוחרים באינטרנט ושירותי משלוחים לדווח על כמות הפלסטיק שהם משתמשים בו. קודם לכן הודיע משרד המסחר הסיני כי השימוש בשקיות ובכלים חד־פעמיים ייאסר בערים המרכזיות עד סוף 2020. במקביל, החוק החדש קידם בניית מתקני מיחזור. נאסר גם שימוש בקשי פלסטיק.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3884605|כותרת=סין תקבל את 2021 עם איסור על שקיות, קשיות וחד"פים|אתר=m.calcalist.co.il|תאריך_וידוא=2020-12-31}}</ref>
באוקטובר 2020 נכנס לתוקפו ב[[אנגליה]] איסור על שימוש בקשיות חד-פעמיות, בוחשנים וקסמי אוזניים, וזאת על רקע נתונים שלפיהם התושבים משתמשים בכ-4.7 מיליארד קשיות בשנה, 316 מיליון בוחשנים מפלסטיק ו-1.8 מיליארד קסמי אוזניים. האיסור החריג אנשים עם מוגבלויות, הנזקקים לקשיות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/world_news/article/hyvat6d11y|כותרת=בריטניה נלחמת בפלסטיק: מתכננת לאסור שימוש בכלים חד-פעמיים {{!}} כלכליסט|אתר=calcalist|תאריך=2021-08-29|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-09-10}}</ref>
דו"ח של קרן Minderoo האוסטרלית, שנכתב בשיתוף [[בית הספר לכלכלה של לונדון]] ו[[מכון שטוקהולם לסביבה]] מצא כי מאה חברות בלבד אחראיות ל-90% מהשלכת פסולת הפסלטיק החד-פעמי בעולם, ו20 חברות בלבד אחראיות ל-55% מהזיהום. לפי הדו"ח, מזהמת הפלסטיק הגדולה בעולם היא [[אקסון מוביל]], שייצרה 5.9 מיליון טון של פסולת פלסטיק. במקום השני והשלישי נמצאות חברות הכימיקלים דאו האמריקאית (5.5 מיליון טון פלסטיק) ו-Sinopec הסינית (5.3 מיליון טון). <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/world_news/article/BJ8yOR00KO|כותרת=מאה חברות בלבד אחראיות ל-90% מפסולת הפלסטיק החד פעמי בעולם {{!}} כלכליסט|אתר=calcalist|תאריך=2021-05-24|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-09-10}}</ref>
== שימוש בכלים חד פעמיים בישראל ==
על פי כתבה ב[[כלכליסט]] מיוני 2018, ישראל היא שיאנית עולמית בשימוש בכלים חד פעמיים. בכל חודש ישראלים משתמשים ביותר מ־250 מיליון כוסות פלסטיק ויותר מ־12 מיליון כוסות נייר.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3740662,00.html|הכותב=ארי ליבסקר|כותרת=מדינת חד"פ: כך התמכרה ישראל לכלי פלסטיק חד-פעמיים|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2018-06-23|תאריך_וידוא=2020-01-24}}</ref> רוב הכלים החד פעמים בישראל אינם מתכלים, כלומר אינם מתפרקים [[דשונת|בקומפוסטר]] ביתי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5024829,00.html|כותרת=כלים חד פעמיים: טרגדיה מיתוגית|אתר=ynet|תאריך=2017-10-05|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-01-24}}</ref>
על פי ארגון [[אדם טבע ודין]], נכון ל-2020 בישראל מצטברים מדי שנה כמיליון טון פסולת פלסטיק, יותר מ־100 ק"ג לאדם. מדי שנה נצרכים כ־2 מיליארד שקיות חד־פעמיות וכ־1.7 מיליארד בקבוקי שתייה חד־פעמיים. משק בית ממוצע בישראל מוציא כ־800 שקל בשנה על כלים חד־פעמיים, 2 מיליארד שקל בשנה בכלל הציבור, כשבשנים האחרונות נרשם גידול של יותר מ־10% בצריכתם. 90% מהפסולת בחופי הים היא פלסטיק, 38% מתוכה הם כלים חד־פעמיים ו־12% הן שקיות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/environment/Article-769296|כותרת=כמות האשפה בישראל: בין הגדולות בעולם|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2021-09-10}}</ref>
בערים כמו רעננה, כפר סבא ופרדס-חנה הוחלט לצמצם את השימוש בכלים אלה במוסדות החינוך.<ref>{{Cite news|title=מחאת הורים בת"א: על העירייה לחדול להשתמש בפלסטיק|url=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001304461|newspaper=Globes|date=2019-10-23|access-date=2020-12-31|first=שני|last=אשכנזי}}</ref>
שורה 37 ⟵ 57:
בסוף 2020, נאסר שימוש בפלסטיק ובכלים חד-פעמיים בחופי הים בעיר [[אילת]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/break/3408704|כותרת=הכנסת כלים חד-פעמיים לחופי אילת תיאסר על פי חוק - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!News|תאריך=2020-12-31|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-31}}</ref> ובכך הפכה לעיר הראשונה שעשתה זאת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-1.9414265|כותרת=בלי צלחות, כוסות וקשים: נאסר השימוש בחד פעמי בחופי אילת|אתר=Haaretz הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-31}}</ref> כמו כן, [[המשרד להגנת הסביבה]] הודיע כי יקצה 41 מיליון שקל להתקנת מדיחי כלים בגני [[משרד החינוך]], במטרה להפחית את השימוש בכלים חד-פעמיים. זאת בכפוף להתחייבות של הרשות הרלוונטית לרכוש צלחות וסכו"ם רב-פעמיים.<ref>{{Cite news|title=נוצרה הזדמנות להוציא את הפלסטיק החד פעמי מגני הילדים. הכדור אצל ראשי הערים|url=https://www.haaretz.co.il/amp/nature/.premium-1.9405044|newspaper=הארץ|date=2020-12-28|access-date=2020-12-31|language=he|first=שירה|last=קדרי-עובדיה|first2=ניר|last2=חסון}}</ref> ב[[קריית ביאליק]] אושר [[חוק עזר עירוני]] שיאסור על המבקרים בפארקים להשתמש בכלים חד-פעמיים. זאת בכפוף לאישור שרים בממשלה. אם ייושם, העיר תהיה הראשונה לעשות זאת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2021_q1/Article-124a07bbc92c671026.htm|כותרת=N12 - עיריית קריית ביאליק: פיקניק בפארק הציבורי? בלי כלים...|אתר=N12|תאריך=2021-01-02|תאריך_וידוא=2021-01-02}}</ref>
עד לאחרונה לא היתה בישראל כל חקיקה המגבילה יבוא או ייצור של כלים חד פעמיים.<ref name=":0" /> בשנת 2014 יזם המשרד להגנת הסביבה הצעת חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד–פעמיות,{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//19/law/19_ls1_302518.pdf הצעת חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד–פעמיות, התשע"ה-2014], ה"ח הממשלה 894 מ-27 באוקטובר 2014}} ההצעה אושרה בכנסת{{הערה|[https://oknesset.org/bill/9238/ חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות חוק חדש], [[כנסת פתוחה]]}} והחוק נכנס לתוקף ב-[[1 בינואר]] [[2017]]. ביולי 2021 פורסם כי שר האוצר, [[אביגדור ליברמן]] ו[[השרה להגנת הסביבה]], [[תמר זנדברג]] מקדמים לכלול ב[[תקציב המדינה]] מס קנייה על כלי פלסטיק חד-פעמיים, כאשר הכוונה היא להכפיל את המחיר של הכלים החל מ-[[2022]].{{הערה|{{mako|אורן דורי|התוכנית של זנדברג וליברמן: מחירי הכלים החד-פעמיים יוכפלו בתחילת 2022|0931c0dc57eba71026|news-money/2021_q3|19 ביולי 2021}}}}
==בהלכה==
| |||