אבא קובנר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 61:
===לאחר מלחמת העצמאות===
באמצע שנות ה-50 הביא להפסקתה של ההצגה "[[בערבות הנגב]]" של [[יגאל מוסינזון]] בטענה שאינה עושה צדק עם חטיבת גבעתי. בשנת 1959 הביא להפסקת קונצרט שנערך בקיבוצו, עין החורש, כמחאה על התחמקות האמן משירות צבאי בעת מלחמת העצמאות. בקונצרט הופיע הפסנתרן [[יהלי וגמן]], בן למשפחת שלונסקי שיצא לארצות הברית בעיצומה של מלחמת העצמאות להשלים את לימודי המוזיקה שלו. וגמן לא השתתף במלחמה וגם לא מיהר לשוב. קובנר לא שכח ולא סלח והחליט למחות באופן בלתי-שגרתי.{{הערה|
במאי [[1961]] העיד מטעם התביעה ב[[משפט אייכמן]], ו[[עדות]]ו הותירה רושם עז והפכה לאירוע מכונן, אף שלא הועילה למשפט.
במרץ 1965 החזיר קובנר את [[אות הקוממיות]] שלו לנשיא [[זלמן שזר]], כמחאה על קבלת השגריר הגרמני הראשון לאחר כינון היחסים הדיפלומטיים עם גרמניה, שהיה קצין בצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה.{{הערה|[[תום שגב]], '''[[המיליון השביעי: הישראלים והשואה]]''', ו, 3, עמ' 356.}}
בשנת 1972 החל לעבוד בפרויקט [[מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות|בית התפוצות]] שנפתח בשנת 1978. הוא היה האדם המרכזי בצוות
קובנר נפטר ב[[ב' בתשרי|יום השני]] של [[ראש השנה]] ה'תשמ"ח, [[25 בספטמבר]] [[1987]]. נקבר בקיבוצו [[עין החורש]] שב[[עמק חפר]]. רעייתו, [[ויטקה קובנר]], שהייתה אף היא חברה בקבוצת הפרטיזנים של גטו וילנה, הלכה לעולמה בפברואר 2012. בתו שלומית, ובנו הוא הצייר [[מיכאל קובנר]] שנקרא על שם אחיו של אבא קובנר, שנפל בשורות הפרטיזנים הסובייטים.
| |||