יום הכיפורים – הבדלי גרסאות

[[מצווה|מצוות]] ה[[תענית]], ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]] וההימנעות ממלאכה, זוכות לאחוזי שמירה מהגבוהים ביותר בקרב היהודים, מבין מצוות היהדות. על אף שיום הכיפורים הוא יום [[צום]] ותענית, אין אלו מפני [[אבלות (יהדות)|אבלות]] או צרה כב[[תענית ציבור|תעניות ציבור]] אלא בשל קדושתו הרבה של היום. למעשה הוא זכור ונחשב ליום שמח מכיוון שעל פי המקרא ו[[חז"ל]], לאחר ש[[משה רבנו]] חזר פעם נוספת ושהה ב[[הר סיני]] 40 יום, שהחלו ב[[ראש חודש]] [[אלול]]{{הערה|לפי [[סדר עולם]] פרק ו' עלה ב[[כ"ט באב]] בבוקר, לפי [[פרקי דרבי אליעזר]] עלה בראש חודש אלול עצמו.}}, נמחל ונסלח לישראל על [[חטא העגל]], ומשה ירד מההר ביום הכיפורים עם [[לוחות הברית]] השניים{{הערה|{{בבלי|תענית|ל|ב}}.}}. בעקבות כך למדו ישראל ממשה את דרכי הסליחה והכפרה הציבוריים באמצעות התפילה ועבודת המקדש ונקבע יום זה כיום המסוגל במיוחד לסליחה וכפרה. מאז שימש מדי שנה כ[[יום הכיפורים בבית המקדש|אחד המועדים הבולטים באירועי עבודת המקדש]] והיווה מעמד לאומי מרכזי בימים בו היה קיים [[בית המקדש]].

 

 

== מקור יום הכיפורים ==