|
[[קובץ:Agaw map.PNG|שמאל|ממוזער|250px|מפה המציגה את תפוצת האגאו]]
'''כּמנתיםכְּמַנְתים''' (באגאווית "כמנת"בשפתם [[כתבקימנת געז(שפה)|געזקימנת]]/אמהרית וב[[אמהרית]]: ኩማንት "כְּמַנְת" וכן ቅማንት "קמנתקְמַנְת") היא [[קבוצה אתנית]] קטנה ב[[אתיופיה]] המשויכת ל[[אגאו]] והחיה בעיקר בחבל ההיסטורי [[סקלת]].
ב[[מפקד אוכלוסין]] משנת 1994 נמנו כמאה שבעים ושניים אלף כמנתים. שפתם, ה[[כמנתית]] מצויה בסכנת הכחדה חמורה, היות שרוב ילדי הכמנתים דוברים כיום [[אמהרית]].
==דת==
הדת הכמנתית המסורתית בקרב הכמנתים נקראת לעיתים "פגנית-עברית". הדת שאבה אלמנטים מן היהדות ואלמנטים [[פגניות|פגניםפגניים]]. לדברי החוקר [[פרדריק ק.' גאמסט]], השפה העברית שבה משתמשת הקהילה והאלמנטייםוהאלמנטים העבריים שבדת מעידים על כך שהתרבות והדת העברית הגיעה אל הכמנתים לפני כאלפיים שנה, בטרם עברה רבים משינויי היהדות. סקר שפות באתיופיה מעיד על כך שהדת הכמנתית והשפה הכמנתית נמצאות שתיהן בסכנת הכחדה וכי רוב הכמנתים מומרים לנצרות על ידי [[הכנסייה האתיופית]] ומוותרים על מורשתם הכמנתית{{הערה|1=Leyew (2002), p. 8.}}.
מצוותיהם הדתיות של הכמנתים כוללות את קיום ה[[כשרות]] על פי {{תנ"ך|ויקרא|יא}}, ככתבו. בדומה ליהדות המוכרת לנו, חברי הקהילה אוכלים חיות מותרות רק אם עברו [[שחיטה כשרה]]. מנהגיהם כוללים העלאת קורבנות וטיפול בחורשה הקדושה.
הפולחן הכמנתי נערך בחוץ, בדרך כלל באתר הקרוב לעץ קדוש שנקרא '''קולֶה'''. ככל הנראה מצב זה מדמה את נטיעת האשל ב[[באר שבע]] על ידי [[אברהם]] וקריאתו את שם השם{{הערה|1={{תנ"ך|בראשית|כא|לג}}}}.
יום ה[[שבת]] נשמרת ביום שבת. ביוםנשמר, זהובו חל איסור להדליק אש. מידת החלת איסורים נוספים של היהדות לגבי השבת על קבוצה זו אינם ברורים.
שם האל הכמנתי הוא [[אדארה]] והוא קיים בכל מקום, על פי אמונתם. תחת האל קיימים ה[[מלאך|מלאכים]]. המוערך מכולם הוא ג'אקאראטני. הבאים בחשיבותם הם מזגני ואנזטאטרה. בין המלאכים האחרים ניתן למצוא את קיברוואה, אדראיקי ושמני.
המנהיג הדתי האנושי הגבוה ביותר בקרב הכמנתים הוא "הכוהן הגדול" אשר מכונה וומבר שמשמעותו באמהרית - "מושב". הוומבר נחשב מנהיגם של הכמנתים.
קבוצה זו חייתה בשכנות לצד [[ביתא ישראל]], אך שניהםשתיהן היו עויניםעוינות זהזו לזה,לזו; ביתא ישראל ראו בכמנתים עובדי אלילים שאימצו חלק ממנהגיהם, גםוגם ה[[נוצרים]] וה[[מוסלמים]] מתייחסים כך לקבוצה.{{הערה|[[אהרון זאב אשכולי]], '''ספר הפלשים - יהודי חבש תרבותם ומסורותיהם''', [[מוסד הרב קוק]], תש"ג 1943, עמ' 144}} הכמנתים אינם רואים בעצמם יהודים.{{הערה|Olivier Tourny, "‘Kedassie’A Kemant (Ethiopian Agaw) Ritual" in Svein Ege, Harald Aspen, Birhanu Teferra and Shiferaw Bekele (Editors), ''Proceedings of the 16th International Conference of Ethiopian Studies'', Vol. 4, p. 1225 - 1233}}
==היסטוריה==
מוצאם של הכמנתים לא ידועמתועד, היות שאין בידיהם היסטוריה כתובה. לפי מסורות שבעל פה, מייסד שבט הכמנתים הוא אדם בשם אנאייר, אשר נאמר כי היה נכדו של [[כנען]] בן [[חם בן נח]]. לאחר שבע שנות רעב בארצו, נדד אנאייר לאזור [[אגם טאנה]] באתיופיה. כאשר נדד עם אשתו וילדיו פגש את מייסד [[ביתא ישראל]] אשר נדד באותו כיוון. ככל הנראה היו שני המייסדים מכנען. תוכננה חתונה בין שתי המשפחות אך היא לא התממשה. המסורות שבעל פה לא מסבירות האם דובר בחתונה בין ראשי הבתים או על חתונה של נציגי הדורות הצעירים בין המשפחות (בדומה לרציונל שהוצג על ידי בני [[יעקב]] ל[[שכם בן חמור]] ה[[חיווי]] לנישואיו עם [[דינה]] בת יעקב).
לדברי ה[[מיסיון|מיסיונר]] מ[[המאה ה-19]], [[סמואל גובאט]], נתפסו הכמנתים על ידי שכניהם ה[[אמהרים]] כמכשפים בדומה ליהודים ([[ביתא ישראל]]), לרוב המוסלמים ולכמה נוצרים. מעבר לכך, לא ידע גובאט רבות על הכמנתים{{הערה|1=Samuel Gobat, Journal of Three years' Residence in Abyssinia, 1851 (New York: Negro Universities Press, 1969), p. 263}}.
| 