בקעת הירדן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ סדר |
||
שורה 26:
עקב שינוי [[אקלים]] ותוספת לחות בשלהי הפליסטוקן נוצרה בבקע ימה מלוחה גדולה מ[[הכנרת]] עד [[חצבה]] הנקראת "[[ימת הלשון]]" שבשיאה הגיעה לגובה 180 מ' מתחת לפני הים. בתקופת התייבשותה שהחלה לפני 25,000 שנה, נוצר מישור [[כיכר הירדן]] (ע'ור) שבתוכו התחתר נהר הירדן ויצר את מישור ההצפה שלו הנקרא [[גאון הירדן]] (זור). לפני 15,000 שנה הצטמקה הימה סופית והשאירה אחריה את הכנרת ואת [[ים המלח]].
<div style="text-align: center;"></div>
== טופוגרפיה ==
ממערב לע'ור מתרוממים המדרונות המזרחיים של הרי השומרון בשיפוע ממוצע של כ-4 מעלות, אולם ישנם קטעי שטח בהם מגיע השיפוע עד 15 ואף 20 מעלות. בגזרה הצפונית קיימות מספר פרצות טופוגרפיות כאשר העמוקה שבהן היא ה[[גראבן]] (פרוזדור טקטוני) של נחל תרצה (ואדי פאריעה) ופרצות נוספות הן ביקעת טמון וואדי מאליח באזור [[מחולה]], ובגבול הצפוני [[נחל בזק]] (ואדי שובש). פרצות אלו מכתיבות את כווני הדרכים מגב ההר לבקע.
בדרומו ובמרכזו המדרון מ[[השומרון]] לבקע רצוף ובקושי מאפשר מעבר בכוון מזרח-מערב.{{תמונה רחבה|Sartaba5.jpg|800px|נוף בקעת הירדן, מראה פנורמי מ[[סרטבה]]}}
===גופי המים בבקעת הירדן===
{{להשלים|סיבה=אין התייחסות לנחלים המתנקזים מצפון לכנרת, אין הבדלה בין נחלים הזורמים מזרחה ומערבה|נושא=ישראל}}
שורה 54 ⟵ 51:
** ערוצי רכס אום זוקה - אלו מספר נחלים קצרים היורדים בתלילות מאום זוקה לבקע. בהם יש קניונים קטנים אך יפים, כמו ואדי פיראן ונחל תלכיד.
** ואדי דורה אבו סידרה - אורכו מ[[טמון]] עד מרג' נעג'ה (ליד [[ארגמן (מושב)|ארגמן]]) 21 ק"מ. מנקז את [[בקעת טמון]] ועובר בדרכו לדרום מזרח ליד המושב [[רועי (מושב)|רועי]]. אגן ניקוז בשטח של 60 קמ"ר.
** [[קובץ:EinKelt.jpg|260px|ממוזער|[[עין קלט]], סמוך ל[[יריחו]]]][[נחל תרצה]] (ואדי פאריעה) - הגדול בנחלים המנקזים את מזרח השומרון. אורכו כ-40 ק"מ ושטח [[אגן הניקוז]] שלו הוא 300 קמ"ר. הנחל מתחיל מזרחית לשכם ב[[בקעת בית דג'ן]] ונמשך צפונה, שם הוא נקרא ואדי עזמוט ואחר כך ואדי בידא. באזור [[עינות בידאן]] שעל כביש שכם - [[גשר אדם]] ([[כביש 57]]) הוא פונה מזרחה בתוך בקע טקטוני, ולמעשה בנקודה זו הוא משלים הקפה של [[הר כביר]] במעגל ובזה הוא מנקז את כל מורדות ההר. 3 ק"מ מזרחית לשם נשפך אליו יובל המושך מים ממעינות פריעה, אל הבקעה הוא יוצא באזור [[הג'יפתליק]]. לפני שהוא נשפך אל הירדן, באזור בתרונות החואר הוקמה על ידי אגודת המים של [[המועצה האזורית בקעת הירדן]] מערכת מאגרי מים גדולה ומשוכללת לתפיסת מי השיטפונות, מי המאגרים משמשים להשקיית שטחי החקלאות של היישובים באזור. את מי הנביעות הזורמים בנחל תופסים החקלאים הפלסטינים להשקיית שדותיהם שלאורך הנחל, בעיקר באזור הג'יפתליק.
** ואדי אל אחמר - הנחל מתחיל מדרום לכפר [[בית דג'ן (נפת שכם)|בית דג'ן]] נמשך לדרום-דרום מזרח ובבקעת [[גיתית]] - [[מכורה]] פונה לדרום, וצפונית ל[[מעלה אפרים]] חוזר ופונה לדרום מזרח בקניון קצר בסלע גיר. אורכו כ-20 ק"מ ומנקז שטח של 105 קמ"ר.
** [[נחל פצאל]] - באורך 11 ק"מ, במוצאו אל מישור הבקעה מתחבר אליו ואדי רשאש, בסמוך לעינות פצאל. אגן הניקוז של שני הואדיות הוא 32 קמ"ר. בוואדי רשאש נובע עין רשאש.
שורה 60 ⟵ 57:
** [[נחל ייט"ב]] (ואדי עוג'ה) - מתחיל ב[[הר בעל חצור]], יוצר מעוק עמוק מזרחית לבקעת סמיה, אורכו כ-13 ק"מ ושטח אגן הניקוז הוא 70 קמ"ר. לאורך הנחל נובעים שני מעינות גדולים: [[עין סמיה]] ו[[עין עוג'ה]].
*צפון [[ים המלח]]
====אספקת המים בבקעת הירדן====▼
מפעל אספקת המים בקעת הירדן של חברת "[[מקורות]]" נועד לספק מים לתושבים היהודיים בבקעת הירדן. המפעל עצמאי ואינו קשור למערכת הארצית וכולל 44 בריכות, 28 קידוחים ו-28 תחנות שאיבה. כמות ההפקה השנתית עומדת על 31,500 מיליון מ"ק.▼
לפי אתר החברה: "התנאים הטופוגרפיים באזור קשים ביותר – העברת מים מרום של 400 מטרים מתחת לפני הים עד לרום של 800 מטרים מעל פני הים, האקלים הקיצוני במיוחד, 45 מעלות בקיץ, וכן התנאים הביטחוניים הבעייתיים באזור עקב המגע עם אוכלוסייה עוינת יצרו אתגרים רבים בפיתוח מפעל אספקת המים".▼
[[מאגר תרצה]] הנמצא בשפך [[נחל תרצה]] ו[[נהר הירדן]] מהווה את אחד ממאגרי המים החשובים בבקעת הירדן. יפה רזיאל כותבת כי :"מדובר בשלושה סכרים מדורגים ... העליון מבין המאגרים משמש לשיקוע הבוץ והסחף, האמצעי לשאיבה לאחר הגשם והתחתון לתיירות בלבד - כבריכת חורף. מן המאגר האמצעי שואבים את המים למאגר מלאכותי הממוקם על גבעה קרובה, ולמאגר זה מחובר צינור המים של בקעת הירדן, שנועד להשקיית גידולי השדה"{{הערה|{{Ynet|יפה רזיאל|בקעת הירדן: יש לי ארץ אחרת|3283467|31 ביולי 2006}}}}.▼
== אקלים ==
שורה 113 ⟵ 117:
בתקופה הרומית המאוחרת נקשר נהר הירדן עם עליית הנצרות [[בית עברה|כמקום שבו לפי האמונה הנוצרית פעל יוחנן המטביל]]. במהלך התקופה המוסלמית הקדומה ארץ ישראל נכבשה על ידי המוסלמים מידי הביזנטים ומנזרים רבים ננטשו אך בבקעת הירדן חלק מהמנזרים המשיכו לפעול. בניגוד לתקופת שגשוג שהאזור ידע במהלך התקופה המוסלמית, בעקבות קושי של השלטון העות'מאני לשמור על הביטחון באזורי הספר ובשל קרבת הבקעה למדבר, האזור סבל מהזנחה ופשיטות של שבטים נודדים-האחרונה שבהם בקיץ 1947.
ניסיונות לחידוש ההתיישבות היהודית באזור הבקעה החלו עוד בתקופת השלטון העות'מאני אך הוכתרו בהצלחה רק בתקופת המנדט הבריטי, כאשר הוקם [[בית הערבה|קיבוץ בית הערבה]] על אדמות ה[[זיכיון (ממשל)|זיכיון]] של חברת האשלג בים המלח. לאחר אישור [[תוכנית החלוקה]] בכ"ט בנובמבר הקיבוץ נותר מחוץ לגבולות העתידיים ולמחרת יום הכרזת המדינה ניתנה הוראת פינוי לקיבוץ.[[קובץ:HABIKA-HABIKA-monument-2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטת הבקעה]]מ-1948 ועד 1967 הייתה הבקעה תחת שלטון [[ירדן]].
בעקבות [[הסכם אוסלו]] בשנות ה-90, הוכרזו קרוב ל-90% משטחי הבקעה כאזורים בשליטה ישראלית מלאה (שטחי C). שטחים אלו מהווים כ־40% מכללי שטחי C.
=== התיישבות ישראלית בבקעה ===▼
החלק בין נהר הירדן לבין המורדות המזרחיים של יהודה ושומרון נכבש על ידי [[צה"ל]] ב[[מלחמת ששת הימים]], והוקמו בו יישובים חקלאיים על פי "[[תוכנית אלון]]" בהתאם לתפיסה הביטחונית שמיקום היישובים הוא שיסמן [[גבולות בני הגנה]] ושמקומה הגאוגרפי של [[ירושלים]], על מנת שתתפקד כבירה, במרכז הארץ ולא בגבולה המזרחי. [[יגאל אלון]] התווה תוכנית שעל פיה תוקם [[שדרה כפולה]] של יישובים בבקעה: קו יישובים אחד יימתח לאורך כביש הבקעה והאחר לאורך ציר שנקרא על שם תוכניתו "[[כביש אלון]]" במדרונות מזרח השומרון. התוכניוהביאה להקמת יישובים בעלי אופי חקלאי בבקעת הירדן.▼
גם האדריכל המנוח פרופסור [[אברהם וכמן]] פרסם את אסטרטגיית ההתיישבות בבקעת הירדן שנקראת ' [[תוכנית השדרה הכפולה]] ' והגישה לשר [[ישראל גלילי]]. על פי תוכניתו זו בקעת הירדן כלולה בשטח השידרה המזרחית של מדינת ישראל מהחרמון בצפון, דרך בקעת הירדן ועד הערבה, אילת ואופירה .▼
[[קובץ:Shadmot Mehola.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדמות מחולה]]▼
הקמת היישובים בוצעה בשלושה שלבים:▼
# [[1967]]–[[1970]]: הקמת [[ארגמן (מושב) | ארגמן]], [[גלגל (קיבוץ) |גלגל]], [[מחולה]], [[משואה (מושב) | משואה]] ו[[קליה (יישוב)|קליה]] ולאורך [[כביש הבקעה]].▼
# [[1971]]–[[1974]]: תחילת יישוב השדרה המערבית: [[בקעות]], [[גיתית]], [[מצפה שלם]], [[חמרה (מושב)|חמרה]], [[פצאל]] ו[[ייט"ב]].▼
# [[1975]]–[[1999]]: עיבוי שני צירי ההתיישבות: [[בית הערבה]], [[ורד יריחו]], [[יפית]], [[מבואות יריחו]], [[מכורה]], [[מעלה אפרים]], [[נעמי (מושב) | נעמה]], [[נערן]], [[נתיב הגדוד]], [[רועי (מושב) | רועי]], [[שדמות מחולה]], [[תומר (מושב) | תומר]] והיאחזויות ה[[נח"ל]] [[אבנת]], [[אלמוג (קיבוץ)| אלמוג]], [[חמדת (יישוב)|חמדת]], [[משכיות]], ו[[רותם (יישוב) |רותם]]. ▼
במרץ [[2011]] ביקר ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] בבקעת הירדן והכריז שבכל הסדר עתידי תהיה נוכחות ישראלית בבקעת הירדן. נתניהו הוסיף ש"קו ההגנה של ישראל מתחיל בבקעת הירדן", אם הקו הזה יפרץ יהיה ניתן להעביר טילים ליהודה ושומרון ומשם לירות על חיפה ותל אביב{{הערה|יתד נאמן, ג' אדר ב', עמוד 3, אריה זיסמן}}. בין 2016 ל-2018 הוקמו בבקעה מספר [[מאחז|מאחזים בלתי חוקיים]] ובהם המאחז בתחומי שמורת הטבע אום זוקא. הקמת המאחזים הבלתי חוקיים הביאה לגידול ניכר במספר העימותים עם פעילי זכויות אדם ולהקמתה של "קואליציית הבקעה".▼
<!-- חלוקה אפשרית לפסקאות משנה:
===מתקופת יהושע ועד חורבן בית שני===
שורה 136 ⟵ 151:
העברת יריחו לידי הפלסטינים, התייחסות לבעייתיות האזור מבחינה מדינית-עליית נושא מעמד הבקעה במהלך משא ומתן, הפניה לערכים בנושא
-->
== אוכלוסייה ==
[[קובץ:HPIM3674.JPG|שמאל|ממוזער|250px|נערן]]▼
באזור בקעת הירדן חיים כ־65,000 פלסטינים וכ־14,800 ישראלים יהודים, מהם 10,300 ביישובים שב[[מועצה אזורית עמק הירדן]], בצפון הבקעה, ו-4,500 ב[[התנחלות|התנחלויות]] במועצות האזוריות [[מועצה אזורית ערבות הירדן|ערבות הירדן]]{{הערה|1=זהו שמה הרשמי. קרויה גם מועצה אזורית בקעת הירדן.}} ו[[מועצה אזורית מגילות|מגילות]] השייכות ל[[מחוז יהודה ושומרון]].
▲===התיישבות ישראלית בבקעה===
▲החלק בין נהר הירדן לבין המורדות המזרחיים של יהודה ושומרון נכבש על ידי [[צה"ל]] ב[[מלחמת ששת הימים]], והוקמו בו יישובים חקלאיים על פי "[[תוכנית אלון]]" בהתאם לתפיסה הביטחונית שמיקום היישובים הוא שיסמן [[גבולות בני הגנה]] ושמקומה הגאוגרפי של [[ירושלים]], על מנת שתתפקד כבירה, במרכז הארץ ולא בגבולה המזרחי. [[יגאל אלון]] התווה תוכנית שעל פיה תוקם [[שדרה כפולה]] של יישובים בבקעה: קו יישובים אחד יימתח לאורך כביש הבקעה והאחר לאורך ציר שנקרא על שם תוכניתו "[[כביש אלון]]" במדרונות מזרח השומרון. התוכניוהביאה להקמת יישובים בעלי אופי חקלאי בבקעת הירדן.
▲גם האדריכל המנוח פרופסור [[אברהם וכמן]] פרסם את אסטרטגיית ההתיישבות בבקעת הירדן שנקראת ' [[תוכנית השדרה הכפולה]] ' והגישה לשר [[ישראל גלילי]]. על פי תוכניתו זו בקעת הירדן כלולה בשטח השידרה המזרחית של מדינת ישראל מהחרמון בצפון, דרך בקעת הירדן ועד הערבה, אילת ואופירה .
▲[[קובץ:Shadmot Mehola.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדמות מחולה]]
▲[[קובץ:HPIM3674.JPG|שמאל|ממוזער|250px|נערן]]
▲הקמת היישובים בוצעה בשלושה שלבים:
▲# [[1967]]–[[1970]]: הקמת [[ארגמן (מושב) | ארגמן]], [[גלגל (קיבוץ) |גלגל]], [[מחולה]], [[משואה (מושב) | משואה]] ו[[קליה (יישוב)|קליה]] ולאורך [[כביש הבקעה]].
▲# [[1971]]–[[1974]]: תחילת יישוב השדרה המערבית: [[בקעות]], [[גיתית]], [[מצפה שלם]], [[חמרה (מושב)|חמרה]], [[פצאל]] ו[[ייט"ב]].
▲# [[1975]]–[[1999]]: עיבוי שני צירי ההתיישבות: [[בית הערבה]], [[ורד יריחו]], [[יפית]], [[מבואות יריחו]], [[מכורה]], [[מעלה אפרים]], [[נעמי (מושב) | נעמה]], [[נערן]], [[נתיב הגדוד]], [[רועי (מושב) | רועי]], [[שדמות מחולה]], [[תומר (מושב) | תומר]] והיאחזויות ה[[נח"ל]] [[אבנת]], [[אלמוג (קיבוץ)| אלמוג]], [[חמדת (יישוב)|חמדת]], [[משכיות]], ו[[רותם (יישוב) |רותם]].
▲#קצב גידול האוכלוסייה ב[[שנות האלפיים]] איטי באופן יחסי בשל חוסר הוודאות המדיני אשר לעתיד האזור. עם זאת ניכרת יציבות בגידול היישובים בעיקר בגוש הצפוני - היישובים הדתיים מחולה, שדמות מחולה, חמדת ורותם.
▲במרץ [[2011]] ביקר ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] בבקעת הירדן והכריז שבכל הסדר עתידי תהיה נוכחות ישראלית בבקעת הירדן. נתניהו הוסיף ש"קו ההגנה של ישראל מתחיל בבקעת הירדן", אם הקו הזה יפרץ יהיה ניתן להעביר טילים ליהודה ושומרון ומשם לירות על חיפה ותל אביב{{הערה|יתד נאמן, ג' אדר ב', עמוד 3, אריה זיסמן}}.
▲===אספקת המים===
▲מפעל אספקת המים בקעת הירדן של חברת "[[מקורות]]" נועד לספק מים לתושבים היהודיים בבקעת הירדן. המפעל עצמאי ואינו קשור למערכת הארצית וכולל 44 בריכות, 28 קידוחים ו-28 תחנות שאיבה. כמות ההפקה השנתית עומדת על 31,500 מיליון מ"ק.
▲לפי אתר החברה: "התנאים הטופוגרפיים באזור קשים ביותר – העברת מים מרום של 400 מטרים מתחת לפני הים עד לרום של 800 מטרים מעל פני הים, האקלים הקיצוני במיוחד, 45 מעלות בקיץ, וכן התנאים הביטחוניים הבעייתיים באזור עקב המגע עם אוכלוסייה עוינת יצרו אתגרים רבים בפיתוח מפעל אספקת המים".
▲[[מאגר תרצה]] הנמצא בשפך [[נחל תרצה]] ו[[נהר הירדן]] מהווה את אחד ממאגרי המים החשובים בבקעת הירדן. יפה רזיאל כותבת כי :"מדובר בשלושה סכרים מדורגים ... העליון מבין המאגרים משמש לשיקוע הבוץ והסחף, האמצעי לשאיבה לאחר הגשם והתחתון לתיירות בלבד - כבריכת חורף. מן המאגר האמצעי שואבים את המים למאגר מלאכותי הממוקם על גבעה קרובה, ולמאגר זה מחובר צינור המים של בקעת הירדן, שנועד להשקיית גידולי השדה"{{הערה|{{Ynet|יפה רזיאל|בקעת הירדן: יש לי ארץ אחרת|3283467|31 ביולי 2006}}}}.
=== יישובים פלסטיניים בבקעה ===
| |||