אריק פאולסן

אריק פאולסן (דנית: Erik Pauelsen באוקטובר 1749 - 20 בפברואר 1790) היה צייר דני בולט במיוחד בנופיו ובדיוקנאות. עם זאת, הוא לא חווה את אותה רמת הצלחה כמו יאנס יול וניקולאי אבידגור, בני דורו, ובשנת 1790 התאבד.

ביוגרפיה אריק פאולסן נולד בהימרלנד בתאריך לא ברור באוקטובר 1749. מגיל צעיר הוא החליט להיות אמן. הוא נסע לקופנהגן ולמד באקדמיה המלכותית הדנית לאמנויות יפות בשנים 1770 עד 1777 שם זכה במדליית הכסף הגדולה ובמדליית הזהב הקטנה בשנת 1775 ולבסוף במדליית הזהב הגדולה בשנת 1777 יחד עם מלגת נסיעות של האקדמיה. הוא נסע לרומא דרך המבורג, דיסלדורף ופריז וביקר בדרזדן ובברלין בדרכו חזרה. במהלך מסעותיו הפך לחבר במספר אקדמיות זרות לאמנות וזכה לתואר פרופסור בדיסלדורף.

לאחר שובו לדנמרק, הוא הפך לחבר באקדמיה לאמנות אך נשלח למלא תפקיד פרופסור על ידי יאנס יול בשנת 1784 ולאחר מכן מונה לצייר בחצר המלוכה על ידי ויגיליוס אריקסן. שינויים אלה הפכו את פאולסן לאמן מתוסכל והוא נהיה יותר ממורמר.

הוא נשאר צייר דיוקנאות פופולרי וגם נהנה מהצלחה כצייר נוף. בשנים 1785 עד 1786 הוא עיטר חדר באחוזה של פרדריק דה קונינק בברדגאדה. העיטורים, ציורי הקיר ודלתות הבית הציגו סצנות מסביבתו של בית הכפר של דה קונינק מצפון לקופנהגן.

בשנת 1788 נסע לנורווגיה והחזיר סדרה של ציורי נוף אשר נרכשו על ידי אספני הציורים המלכותיים. עם זאת, הוא סבל מתחושה שמזלזלים בו, לעומת עמיתיו. בשנת 1790 הוא התאבד בקפיצה מחלון בביתו. [1]

פאולסן בולט במיוחד בנופיו. הוא ביקר בנורווגיה וצייר את סרפספוסן (1789), בין אלה שדיוקניהם צייר היו יוהנס אוולד (כ -1780, מוזיאון פרדריקסבורג), סורן גילדנדל ואשתו (1780), ופרידרייק ברון עם בתה אידה ברון (1789).

גלריה קישורים חיצוניים הערות שוליים