עלילת הדם של נוריץ' – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} עלילת הדם המפורסמת הראשונה באירופה הייתה עלילת הדם בנוריץ' שבמזרח אנגליה.{{הערה|שם=קוטיק 10}} העלילה הופצה והתפרסמה על ידי נזיר בשם תומאס בשנת 1149 ומתעדת אירוע שהתרחש חמש שנים קודם לכן, בשנת 1144. תומאס סיפר כי גופתו של ילד קטן (בן 12{{הערה|שם=..." |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''עלילת הדם ב[[נוריץ']]''' שב[[מזרח אנגליה (אזור גאוגרפי)|מזרח אנגליה]] היא [[עלילת דם|עלילת הדם]] המתועדת הראשונה ב[[אירופה]].{{הערה|קוטיק, מבוא, עמ' 10}}
[[עלילת הדם]] המפורסמת הראשונה באירופה הייתה עלילת הדם ב[[נוריץ']] שבמזרח [[אנגליה]].{{הערה|שם=קוטיק 10}} העלילה הופצה והתפרסמה על ידי [[נזיר]] בשם תומאס בשנת 1149 ומתעדת אירוע שהתרחש חמש שנים קודם לכן, בשנת [[1144]]. תומאס סיפר כי גופתו של ילד קטן (בן 12{{הערה|שם=קוטיק 281|קוטיק, עמ' 281.}}), ויליאם שמו, התגלתה ב[[יער]]. הגופה לא הרקיבה ו"נתגלו עליה סימני מות קדושים". תומאס אסף כמה עדויות לכך שיד היהודים הייתה במעל: משרתת בבֵית אחד מנכבדי היהודים סיפרה שראתה שם ילד [[עקדה|עקוד]]. נוצרי אחר סיפר כי פגש ביהודים המובילים את הגופה ליער. בנוסף, נודע לו מתיאובלד מקיימברידג', [[יהודי מומר|יהודי שהמיר דתו]], כי מדי שנה מתכנסים היהודים לקבוע באיזו מעיירות היהודים יוטל להביא קורבן נוצרי עבור פסח של אותה שנה. לדברי אותו מקור, בשנת 1144 בכינוס יהודים בעיר [[נרבון]] בצרפת, נפל הגורל על נוריץ'. לא בטוח שתרומתו של תיאבולד לעלילה אכן השפיעה על התוצאה וישנם [[היסטוריון|היסטוריונים]] הסוברים שכלל לא היה יהודי שהתנצר בשם תיאבולד מקיימברידג'.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=E. M. Rose|שם=The murder of William of Norwich : the Origins of the blood libel in medieval Europe|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2015|עמ=83}}}} על יהודי זה אמר אחד ההיסטוריונים כי עדותו הייתה "היסוד למיתוס של עלילות הדם".{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Joseph Jacobs|שם=The Life and Miracles of St. William of Norwich" a review"|כתב עת=The Jewish Quarterly Review|כרך=9 (4)|עמ=748-755|שנת הוצאה=1897|קישור=http://www.jstor.org/stable/1450801}}}} אף שהממסד השלטוני לא שיתף פעולה עם האשמותיו של תומאס, דבריו פתחו פתח למאות עלילות דם בדורות שיבואו אחר כך.▼
העלילה הופצה והתפרסמה בספרו של הנזיר תומאס ממונמות' (Monmouth), "החיים והפסיון של ויליאם הקדוש" שחובר בין השנים 1172-1150, המתעד אירוע שהתרחש בשנת [[1144]]. תומאס סיפר כי גופתו של ילד קטן (בן 12{{הערה|קוטיק, עמ' 281}}), ויליאם שמו, התגלתה ביום שישי, [[23 במרץ]] 1144 ביער ת'ורפ (Thorp Wood). הנרי מספרוסטון (Sprouston) היה שומר יערות אשר גילה את גופת הילד הערומה והמעונה. אולם, בשל חגיגות ה[[פסחא]] הקרבות, לא טיפל בגופה במשך שלושה ימים, ואז חזר למקום וקבר אותה. הגופה לא הרקיבה ו"נתגלו עליה סימני מות קדושים". גבירה בשם לדגארדה (Ledgarda) זיהתה את הקבר בשל קרני אור שבקעו ממנו. דודו של הנער, גודווין סטראט (Strut), יצא לחפש אחריו וזיהה אותו.
ב[[סינוד]] הפסחא, שהתכנס באותה עת בנוכחות [[בישוף]] נוריץ' ונכבדי כנסייה, גולל סטראט את העלילה לפיה נרצח הילד כחלק מ[[פולחן]] יהודי. ההכרעה בדין מה יעשה ליהודים הייתה בסמכותו של ה[[שריף (תפקיד)|שריף]] של נוריץ' - נציג חוק המלך. הוא נתן ליהודי העיר מחסה בטירת נוריץ' והגן עליהם מפני זעם ההמון. אולם, בחודשים שלאחר מכן מספר יהודים נרצחו ועונו, כולל היהודי אלעזר, שבביתו כביכול נרצח ועונה הילד. ב-[[1146]] מת השריף בייסורים - אות לכך שחטא כשהגן על היהודים.
▲
היהודים לא הואשמו מבחינה שלטונית רשמית. אולם ההאשמות שפרסם תומאס חילחלו לתודעה העממית באזור.
== קישורים חיצוניים ==
* [https://alondon.net/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%9D-%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%94/ הפסיון של וויליאם הקדוש]
== לקריאה נוספת ==
* [[אברהם מאיר הברמן|א.מ. הברמן]], '''ספר גזרות אשכנז וצרפת''', [[תרשיש (הוצאת ספרים)|תרשיש]], ירושלים, תש"ו
* [[מאיר קוטיק]], '''משפט בייליס: עלילת דם במאה העשרים''', הוצאת מלוא, תל אביב, תשל"ט 1978
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עלילות דם]]
[[קטגוריה:נוריץ']]
| |||