יוסף חיים מבגדאד – הבדלי גרסאות

| שם בשפת המקור =

| כיתוב = רבי יוסף חיים

| כינוי = בן איש חי, הרי"ח

| תאריך לידה =

| תאריך פטירה =

| סיבת המוות =

| השתייכות =

| תפקידים נוספים =

| בני דורו =

| אם =

| בן זוג =

| בת זוג =

הרב '''יוסף חיים מ[[בגדאד]]''' (ה'''רי"ח''', "בן איש חי"; [[כ"ז באב]] [[ה'תקצ"ה]], [[2 באוגוסט]] [[1835]]{{הערה|מועד לידתו נתון במחלוקת. תלמידו הגדול הרב [[בן ציון חזן]] כתב בהקדמת הספר "דעת ותבונה", כי בעת מינויו בשנת תרי"ט היה הרב בן 26, מה שאומר ששנת לידתו הייתה תקצ"ג. בספר "זיכרון לחיים" נכתב בשם רבי יעקב בנו של הרב יוסף חיים, כי הוא נולד בחודש אב שנת תקצ"ה}} – [[י"ג באלול]] [[ה'תרס"ט]], [[30 באוגוסט]] [[1909]]) היה [[מקובל]], [[דרשן]], מנהיג קהילה, [[מחבר|מחבר ספרים]] ואחד ה[[פוסק]]ים הבולטים בקרב [[יהדות ארצות האסלאם]]. מכונה ה'''בן איש חי''' על שם [[בן איש חי (ספר)|ספרו]].

כמקובל בקרב הספרדים, גם רבי יוסף חיים קיבל את העיקרון ש[[קבלת הוראות מרן|יש ללכת אחר מרן השולחן ערוך]]{{הערה|בן איש חי,  '''שו"ת רב פעלים חלק ב''', "דנודע כי עירנו בתריה דמרן השולחן ערוך ז"ל גרירן הן בדיני איסור והן בדיני ממונות, חוץ מאותם דברים הידועים שפשט לנו המנהג בעירנו כדעת הרמ"א, או כשאר פוסקים, היפך דעת מרן השולחן ערוך, דאז אזלינן בתר המנהג הן להקל והן להחמיר... אין יכול המוחזק לומר קים לי דלא כמרן השולחן ערוך", פרק חושן משפט סימן ג'}}. עם זאת, פעמים רבות הכריע שלא כדעתו בעיקר לחומרא ע"פ הרמ"א. בנוסף, דרכו של הבן איש חי להתחשב בפסיקת ההלכה בדעות ה[[מקובלים]] ובפסקיו משלב מפסקי [[האר"י]] ו[[שלום שרעבי|הרש"ש]] גם כאשר הם מנוגדים לדעת השולחן ערוך וה[[אחרונים]]. סידור הפסקים מבוסס על רמזים אסוציאטיביים, שימוש רב בדרשה על אותיות, [[גימטריה]] וכדומה. ספרי הפסיקה של הרב אינם שיטתיים, כשולחן ערוך, אלא מסודרים סביב [[פרשת השבוע|פרשות השבוע]] עם קשר מסוים לנושאי הפרשה, בדומה לספרי [[דרשנות]]. הדגיש את הפן ה[[מיסטיקה|מיסטי]] בקיום המצוות, ועל כן הקפיד על ביצוע מדויק שלהן, וכן על הגייה מדויקת של התפילה.