פסיפס הקשת בענן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עריכה. ידיעה משמחת |
||
שורה 22:
}}
'''פסיפס הקשת בענן''' היא יצירת [[פסיפס]] שהתנוססה על גבי בניין [[מרכזייה|מרכזיית טלפון אנלוגית]] של [[בזק]] ב[[דרך חברון]] ב[[ירושלים]] עד [[2012]]. לאחד שנהרסה מרכזיית הטלפונים הועתק הפסיפס ב-[[2021]] לקיר ייעודי באותו אתר. את הפסיפס יצר האמן [[לב סירקין]] בשנת [[1973]]{{הערה|שם=מעריב|{{מעריב|ברוך מאירי|"לא באתי לקחת - אני רוצה לתת"|1977/07/06|01810}}}}.
מבנה המרכזיה הוקם לצורך אחסון ציוד ולא לאנשים ולפיכך הוקם כתיבת-ענק ללא חלונות כמעט. [[שמעון פרס]], [[שר התקשורת]] באותה עת, שהיה אחראי על שירותי הטלפוניה, הציע לעטר את קיר המבנה ביצירת אמנות. זמן מה לפני כן עלה סירקין לישראל. הוא נודע כמי שיצר את יצירת הפסיפס הגדולה באירופה "אוקטובר", שהשתרעה על פני 2,000 מ"ר במרכז [[מוסקבה]]{{הערה|שם=מעריב|}}.
שורה 28:
יצירת הפסיפס נמשכה כשנה והוא כולל 50,000 אבני פסיפס. גם לאחר למעלה מ-40 שנה לא ניזוק באופן משמעותי. הסצנה המתוארת בפסיפס היא ה[[קשת בענן]] שנראתה בשמיים עם תום [[המבול]] והיציאה מ[[תיבת נח]]. מתחת לפסיפס היה מוטבע הפסוק {{ציטוטון|אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ|{{תנ"ך|בראשית|ט|יג}}}}.
בשנת [[2009]] הוצא [[צו הריסה]] למבנה, והתעורר צורך למצוא פתרון לשימור הפסיפס. בשנת 2018 נהרס המבנה. הפסיפס מככב בסרט התעודה "חלום של אידיוט" שביים בנו של לב, [[דני סירקין]], ב-2007. ב2012 הפסיפס הוסר מהמבנה לקראת הריסתו הצפויה, אך
== קישורים חיצוניים ==
| |||