סדר תפילות יום הכיפורים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בנציון יעבץ (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 30:
בתקופת ה[[פיוט|פייטנות]] הקלאסית של ארץ ישראל, וכן בתקופת תור הזהב של שירת ספרד בימי הביניים התחברו פיוטים רבים שנועדו לעטר (או אף להחליף, במסורת הארץ ישראלית) את קטעי התפילה השונים כגון נשמת כל חי (רק במסורת ספרד), כמה קטעים בברכת [[ברכות קריאת שמע|יוצר]] וכן [[קרובה]] ל[[חזרת הש"ץ]] (אוסף רחב של פיוטים המעטר את שלוש הברכות הראשונות וה[[קדושה (תפילה)|קדושה]]). בתקופות מאוחרות יותר קוצצו הפיוטים ברוב הקהילות והוזזו ממקומם בשל החשש ה[[הלכה|הלכתי]] להפסק בתפילה וגם בשל התפתחות ה[[חזנות]] שהאטה את התפילה בהכניסה תכנים מוזיקליים שלא אפשרו אמירה של קטעי פיוט רבים כל כך.
בקרב קהילות אשכנזיות רבות נהוג כיום לומר רק קטעים מתוך הקרובות לחזרת הש"ץ בארבע תפילות היום, ורק קהילות בודדות אומרות אותן בשלמותן ואף אומרות את פיוטי היוצר (ולמרות מה שכתוב ב[[יחיאל מיכל טוקצינסקי#לוח לארץ ישראל|לוח לארץ ישראל]] שרוב קהילות הפרושים אומרות גם את היוצר בימים נוראים). ברם, האשכנזים שמרו על המיקום המקורי של הפיוטים. גישה דומה קיימת גם אצל האיטלקים, אלא שאצלם המגמה שמרנית יותר, והם אף אומרים פיוט יוצר (אם כי לא במקומו המקורי אלא בין הקדיש לברכו).
ברוב הקהילות הספרדיות, בהן אומרים פיוטי רשות לנשמת וקדיש, העבירו את הפיוטים לאחר [[חזרת הש"ץ]] והסליחות (אף הסליחות עצמן הועברו לשם חרף מיקומן המקורי בתוך החזרה), וכיום ישנה מגמה לצמצם אותם למינימום (במספר קהילות נאמר רק הפיוט "[[שנאנים שאננים]]" לר' [[שלמה אבן גבירול]]). קהילות מעטות עדיין שומרות על המנהג לומר את הפיוטים הללו במקומם המקורי, בעיקר הקהילות במערב צפון אפריקה ובמערב אירופה. הקרובות לחזרת הש"ץ קוצצו כמעט לגמרי והן מכילות כיום רק פיוטי קדושה. באשר למיקומם של פיוטי הקדושה, במרבית הקהילות הספרדיות התקבל פתרון ביניים לפיו הם נאמרים אמנם במקומם המקורי (בניגוד לרשויות), אלא שהחזן עצמו אינו אומרם אלא הסומך שלו (אדם שעומד ליד החזן). בקצת קהילות החזן עצמו אומרם ומנגד קהילות אחרות דוחות את אמירתם לאחר הסליחות, יחד עם פיוטי הרשויות לנשמת והקדיש. המגמה הכללית אצל הספרדים היא אפוא, למעט בפיוטים ככל שניתן, מגמה הקיימת גם ב[[תכלאל]] הבלדי.
|