הבדלים בין גרסאות בדף "סדר תפילות יום הכיפורים"

* ב[[קריאת שמע]] נהוג כיום לומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקול רם, בניגוד לשאר השנה בה הוא נאמר בלחש.
* יש נוהגים לישון בבית הכנסת.
* אצל האשכנזים אומרים בכל התפילות קדושה מורחבת, הכולל תוספת פסוק שמע ישראל. הטעם למנהג זה כדי לאפשר אמירת פיוטי קדושה.{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/22323 מחזור לימים הנוראים], חלק ב (יום כיפור), עמודים ט-י במבוא, שדן גם בהיסטוריה של מנהג זה. מנהג זה נשתמר אפילו לאחר שנתבטלה אמירת פיוטי הקדושה במנחה ונעילה בכל קהילות האשכנזים, וכן במוסף במנהג אשכנז המערבי.}} לגבי פתיחת הקדושה, לפי מנהג המקורי, עוברים ישיר מפיוט הסילוק לקדושה (על ידי אמירת "ככתוב (על יד נביאך) וקרא זה אל זה ואמר" בלי פתיחה מיוחדת); בנוסח ספרד, הנהיגו לפתוח בקדושת "כתר" בכל התפילות, ובקהילות אשכנז שלא אומרים סילוק, הנהיגו בזמן האחרון לומר "נעריצך" כבקדושת מוסף. מנהג אמירת "קדושה רבה" זה לא קיים בשאר המנהגים.
* אצל האשכנזים והספרדים אומרים בחזרת הש"ץ את הפיוט "[[היום תאמצנו]]" (השייך לסוג "עושה השלום" - פיוטים הנאמרים בחזרת הש"ץ ב[[ברכת שים שלום]]). נוסחו השלם קיים ב[[נוסח הספרדים]] המזרחי, ואילו אצל הספרדים במערב אירופה ואצל האשכנזים הוא מקוצץ. אצל הספרדים הוא נאמר בכל התפילות, בקהילות אשכנז המזרחי הוא נאמר רק בתפילת מוסף, ובנוסח אשכנז המערבי הוא נאמר גם בשחרית, מוסף ונעילה, אך לא במנחה. במנהג האיטלקי, הוא נאמר במוסף ובנעילה מיד אחרי חזרת הש"ץ (קודם קדיש תתקבל).{{הערה|הלל משה סרמונ יטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, [https://drive.google.com/file/d/119xXUxjy3ARV6Hy3xyT4qBOgpFK4x9Ps/view מחזור ליום כיפור כמנהג בני רומה], ירושלים תשע"ט, עמ' שצג ותקכג.}}